תוצאות מבטיחות לטיפולים אורתו-ביולוגיים להפרעות ממקור שריר-שלד (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Institute of Ultrasound in Medicine)

מהשוואת שני טיפולים חדשים בתחום אורתו-ביולוגיה mcRF (Monopolar Capacitive-Coupled Radiofrequency) ו-PRP (Platelet-Rich Plasma) עולה כי לשניים יעילות דומה בטיפול במצבי שריר-שלד. ממצאי המחקר הוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Institute of Ultrasound in Medicine.

במסגרת המחקר השוו החוקרים בין שני הטיפולים ב-89 חולים לאחר כשלון טיפול שמרני קודם למחלות של גידי המרפק, השריר הארבע-ראשי, הפטלה ואכילס ודורבן הרגל.

לאחר הטיפול, המטופלים היו במעקב למשך תקופה ממוצעת של תשעה חודשים. יחס גברים נשים היה 1:1 והגיל הממוצע של המטופלים בקבוצת mcRF עמד על 53 שנים ובקבוצת PRP עמד על 58 שנים.

מבין 42 החולים שטופלו ב-mcRF (78%), ב-33 חל שיפור בולט וכך גם ב-33 מבין 47 החולים שטופלו ב-PRP (70%).

דרגת השיפור נקבעה באופן אישי ע”י המטופלים והצלחה קלינית הוגדרה בנוכחות ירידה משמעותית בכאב ושיפור בתפקוד. לכל טכנולוגיה גישה לא-ניתוחית ייחודית, שנועדה לעודד תגובת ריפוי-פצע.

החוקרים טוענים כי מדובר בעידן חדש בטיפול במחלות ממקור שריר-שלד, כאשר עם טיפולים אורתו-ביולוגיים מנסים להביא לשינוי דרך שינויי מטריקס סיבי הקולגן. עם mcRF, גלי הרדיו מועברים דרך העור ומעודדים שחרור של חלבונים (Heat Shock Proteins) ברקמות המטרה, כולל גידים, רצועות ופציות. לאחר 3-5 ימים מופיעים תאי פיטום ומקרופאגים, לאחר מכן עליה בזרימת הדם, החיונית להעברת תאים חדשים למבנים אלו לתיקון. התוצאה היא פיברופלזיה, דחיסת קולגן ורימודלינג.

זריקות PRP באמצעות אולטרה-סאונד מובילות לשחרור ציטוקינים, המובילים לתגובה דלקתית. גורמי טסיות עובדים באופן דומה לגלי רדיו העלאת זרימת הדם, העברת תאים לאזור ולאחר ריפוי הפצע.

החוקרים כותבים כי למרות שקצב השיפור עם כל טכנולוגיה עולים בקנה אחד עם הדיווחים בספרות הרפואית, זהו המחקר הראשון שערך השוואה ישירה בין שתי טכנולוגיות.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Institute of Ultrasound in Medicine

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן