השוואה בין Duloxetine ופלסבו בטיפול בכאב גב תחתון כרוני (The Journal of Pain)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת The Journal of Pain מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר המאשרות את הבטיחות והיעילות של Duloxetine (סימבאלתה) בטיפול בחולים עם כאב גב תחתון כרוני.

במחקר האקראי, מבוקר-פלסבו, כפל-סמיות, העריכו החוקרים את היעילות והבטיחות של טיפול ב- Duloxetine בחולים עם כאב גב תחתון כרוני. מדגם המחקר כלל 401 משתתפים עם כאב גב תחתון כרוני, לא-נוירופתי, עם עוצמת כאב ממוצעת של 4 ומעלה (בסולם מספרי של 11 נקודות לפי BPI (Brief Pain Inventory)).

במסגרת המחקר טופלו החולים ב- Duloxetine במינון 60 מ”ג, פעם ביום, או פלסבו למשך 12 שבועות. היעד העיקרי היה מדד הכאב הממוצע לפי סולם BPI. יעדי סיום משניים כללו את מדד PGI-I (Patient’s Global Impression of Improvement), מדד RMDQ-24 (Roland Morris Disability Questionnaire), BPI-S (BPI Severity), BPI-I (BPI Interference) ושיעורי התגובה (ירידה של 30% ומעלה או 50% ומעלה במדד הכאב הממוצע לפי BPI). תוצאות בריאותיות כללו את שאלוני SF-36 (Short-Form 36), מדדי European Quality of Life-5 Dimensions ושאלון Work Productivity and Activity Impairment.

בהשוואה למטופלי-פלסבו, חולים שטופלו ב- Duloxetine דיווחו על ירידה גדולה יותר משמעותית במדדי הכאב הממוצע לפי BPI (p<=0.001). בדומה, חולים שטופלו ב- Duloxetine דיווחו על שיפור גדול יותר משמעותית במדדי PGI-I, BPI-S, BPI-I, שיעורי תגובה של 50% וחלק מהיעדים להערכת התוצאות הבריאותיות. במדדי RMDQ ושיעורי תגובה של 30% נרשם שיפור מספרי עם טיפול ב- Duloxetine.

שיעור גבוה יותר משמעותית של חולים שטופלו ב- Duloxetine (15.2%), בהשוואה למטופלים בפלסבו (5.4%) הפסיקו את הטיפול בשל תופעות לוואי (p=0.002). בחילות ויובש של הפה היו התופעות הנפוצות ביותר על-רקע הטיפול התרופתי, עם שיעורים גבוהים משמעותית בקרב מטופלים ב- Duloxetine.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מספקים עדות קלינית ליעילות ולבטיחות של Duloxetine במינון קבוע של 60 מ”ג, פעם ביום, בטיפול בחולים עם כאב גב תחתון כרוני. Duloxetine אושר לטיפול כנגד כאב גב תחתון כרוני בנובמבר, 2010.

The Journal of Pain, Vol 11, No 12 (December), 2010: pp 1282-1290

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן