השפעות הטיפול ב-Flupirtine (קתדולון PR) כנגד כאב אורתופדי תת-חריף וכרוני (Int J Clin Pharmacol Ther)

ממחקר חדש עולה כי בחולים עם כאב אורתופדי תת-חריף וכרוני, לטיפול ב-Flupirtine (

קתדולון PR  ) תועלת עדיפה על פלסבו, ולפחות דומה לזו של טיפולים פעילים אחרים, עם פרופיל סבילות מועדף ושיעורים נמוכים יותר משמעותית של הפסקת הטיפול.

ברקע למחקר כותבים החוקרים כי Flupirtine הינו משכך כאבים לא-אופיואידי, ללא תכונות אנטי-פירטיות, שאושר לראשונה בגרמניה בשנת 1989. בהמשך טיפול זה הפך למשכך הכאבים המועדף ביותר לטיפול בכאב ממקור שריר-שלד בחלק ממדינות אירופה. עם זאת, השימוש בתרופה מחוץ לאירופה הוגבל בשל חוסר התאמה בין השימוש האמפירי ובין העדויות התומכות. כתוצאה, אגודת הכאב בגרמניה החליטה לערוך מחקר להערכת כל העדויות הזמינות ממחקרים אקראיים ומבוקרים.

החוקרים בחנו באופן רטרוספקטיבי את הנתונים משמונה מחקרים אקראיים ומבוקרים בשלב III-IV, שכללו חולים עם כאב תת-חריף וכרוני ממקור שריר-שלד. הם השוו את התועלת והסבילות של הטיפול ב- Flupirtine במינונים של 100-400 מ”ג ליום אל מול פלסבו ו/או טיפולים פעילים אחרים. הנתונים נבחנו לפי טיפול ולפי מטופל. התוצא העיקרי היה השינוי הממוצע בעוצמת הכאב במהלך התקופה.

מדגם המחקר כלל למעלה מ-1,000 משתתפים להערכת התועלת של הטיפול ולמעלה מ-1,000 משתתפים להערכת בטיחות הטיפול. על-פי הנתונים מלמעלה מ-3,300 הערכות כאב, הטיפול ב- Flupirtine וטיפולים פעילים אחרים הביאו להטבה משמעותית בעוצמת הכאב, החל מהיום הרביעי (Flupirtine) והיום החמישי (טיפולים מקבילים) ועד לתום תקופת המחקר, כמו גם במהלך תקופת האחזקה (p<0.001).

מהנתונים עולה כי Flupirtine אינו-נחות מהטיפולים הפעילים המקבילים (P<0.001), עם פרופיל סבילות טוב יותר, כאשר מספר נמוך משמעותית של חולים דיווחו על תופעות לוואי עקב הטיפול (28.6 לעומת 39.1%, p<0.001), ושיעור נמוך משמעותית של חולים שהפסיקו את הטיפול בשלב מוקדם בשל תופעות לוואי אלו (7.1% לעומת 11.7%, p=0.013).

החוקרים מסכמים וכותבים כי על-בסיס ניתוח הנתונים הנוכחי של נתונים פרטניים משמונה מחקרים מבוקרים היטב, שכללו חולים עם כאב אורתופדי תת-חריף וכרוני, התועלת של Flupirtine הייתה עדיפה על פלסבו. הפעילות של Flupirtine הייתה דומה, לכל הפחות, לטיפולים פעילים אחרים, עם פרופיל סבילות מועדף ושיעורים נמוכים יותר משמעותית של הפסקת הטיפול.

Int J Clin Pharmacol Ther. 2011 Nov;49(11):637-47

לידיעה ב-PubMe

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן