ממחקר חדש עולה כי תוכניות שמטרתן למנוע פציעות ברכיים בשחקני כדורגל דורשות זמן עד שניתן לזהות השפעה ממושכת על אופן התנועה של ספורטאים.
לתכנית חימום הכוללת מתיחות וחיזוקים שנמשכו שלושה חודשים הייתה תועלת זמנית בלבד, בעוד ששיפור שתועד לאחר תשעה חודשים נותר חודשים לאחר הפסקת האימונים.
החוקרים כותבים כי מרבית התוכניות למניעת פציעות אורכות לרוב כ-10-12 שבועות. הם שיערו כי במידה ומפסיקים באימונים לאחר נקודה זו, בתוך 2-3 חודשים, חוזרים בדיוק לנקודת ההתחלה.
במחקר הנוכחי אימנו החוקרים מאמנים של 15 ליגות כדורגל לצעירים, במטרה להשלים תכנית למניעת פציעות בת 15 דקות, שנערכה לפני אימונים, במשך 3-9 חודשים. בתחילת ובתום תקופת האימונים, שחקני הכדורגל עברו מבחני תנועה, שכללו קפיצה מקופסא, נחיתה על הקרקע וקפיצה מעלה.
התנועות במהלך המבחן מהוות סמן טוב לזיהוי משתתפים בסיכון לפציעות של הרצועה הצולבת הקדמית. לדוגמא, במידה והספורטאי נחת עם ברכיים ישרות או כאשר הבהונות מצביעות פנימה או החוצה, אזי הוא מוגדר בסיכון מוגבר לקרע של הרצועה הצולבת הקדמית.
בתום תקופת האימונים, כל הספורטאים זכו לציונים גבוהים יותר במבחני התנועה, בהשוואה לציונים בתחילת המחקר. לרוב, בתחילת המחקר זוהו 5-6 טעויות במבחן התנועה, כאשר לאחר האימונים זוהו 3-4 טעויות. לדברי החוקרים, ציון של חמש ומעלה הינו הסף המקובל לקביעת סיכון לקרע של הרצועה הצולבת הקדמית.
החוקרים לא בחנו אם השיפור במבחן התנועה אכן הביא בפועל להפחתת פציעות של הרצועה הצולבת הקדמית בספורטאים. מחקר שפורסם לאחרונה וכלל שחקני כדורגל וכדורסל צעירים מצא כי בקרב אלו שלקחו חלק בתכנית מניעת פציעות, שכיחות פציעות שאינן על-רקע מגע היה נמוך ב-44% בשחקנים שלא לקחו חלק בתכנית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!