טיפול קוגניטיבי התנהגותי דרך הטלפון ופעילות גופנית להקלה על כאב מפושט (Arch Intern Med)

ממחקר חדש מבריטניה, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Archives of Internal Medicine, עולה כי הן טיפול התנהגותי-קוגניטיבי קצר, הניתן דרך הטלפון, והן פעילות גופנית, עשויים להביא לשיפור משמעותי וממושך במצב הבריאותי של מבוגרים עם כאב כרוני מפושט.

במאמר מסבירים החוקרים כי בבריטניה אין תרופות המאושרות כיום לטיפול בכאב כרוני, מפושט, התסמין העיקרי של פיברומיאלגיה. בנוסף, אף אחת משלוש התרופות המאושרות כיום בארצות הברית (Duloxetine Hydrochloride, Milnacipram Hydrochloride ו-Pregabalin) מביאה לאיזון ראוי של תסמיני פיברומיאלגיה.

במסגרת המחקר נכללו 442 חולים שענו על קריטריוני ACR (American College of Rheumatology) להגדרת כאב מפושט. המשתתפים חולקו באקראי לשישה חודשי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי דרך הטלפון, פעילות גופנית מדורגת, שילוב של שתי ההתערבויות, או קבוצת ביקורת.

הטלפון הקוגניטיבי-התנהגותי ניתן ע”י אדם מיומן וכלל הערכה ראשונית ושבעה מחזורי טיפול שבועיים, כל אחד ארך 30-45 דקות, ומחזור נוסף 3 ו-6 חודשים לאחר ההקצאה האקראית. הפעילות הגופנית כללה שישה מחזורים חודשיים, בהדרכת מדריך כושר. הטיפול השגרתי ניתן ע”י רופא המשפחה של החולים, והאופי המדויק של הטיפול אינו-ידוע.

בתום תקופת ההתערבות (שישה חודשים), ותשעה חודשים לאחר ההקצאה האקראית, שיעור גבוה יותר משמעותית של חולים בקבוצות ההתערבות דיווחו על תוצאה חיובית, בהשוואה לאלו בקבוצת הביקורת. תוצאה חיובית הוגדרה בנוכחות תחושה “טובה יותר” או “טובה הרבה יותר”.

שילוב שתי ההתערבויות לווה בשיפור קל בתוצאות, אך ללא עדיפות משמעותית בהשוואה לכל אחת מההתערבויות בנפרד.

לאחר תקנון לגיל, מין, מרכז וגורמים מנבאים, הסיכויים לתוצאות חיוביות היו גבוהים יותר משמעותית עם טלפון קוגניטיבי-התנהגותי, פעילות גופנית, או שתי ההתערבויות, בהשוואה לטיפול השגרתי.

Arch Intern Med. Published online November 14, 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן