בעבודה זו נבחנה הבטיחות והסבילות של duloxetine (סימבאלתה) בטיפול בכאב נוירפתי פריפרי סוכרתי ונמצא כי באופן כללי הטיפול סביל ובטוח.
במחקר נאספו נתונים משלושה מחקרים כפולי סמיות, אקראיים מבוקרי פלסבו כשמשך הטיפול עמד על 12 שבועות (כטיפול אקוטי), ו -52 שבועות כטיפול אחזקה.
בסה”כ נכללו באנליזה 1139 מטופלים (800 ב-duloxetine ו-339 פלצבו) בשלב האקוטי, ו-867 בשלב הטיפול התחזוקתי. הגיל הממוצע ל המטופלים היה 60, ו-84% שייכים לגזע לבן, 57% גברים.
נמצא שתדירות תופעות הלוואי על רקע הטיפול (TEAS) היתה גבוהה יותר תחת הטיפול בסימבאלתה. (p = 0.001), כשהתופעות הנפוצות ביותר היו בחילות עצירות ונמנום. גם הפסקת טיפול עקב תופעות לוואי היו רבות יותר בסימבאלתה בהשוואה לפלציבו (12.5% לעומת 5.6%, p <0.001), עם תוצאות דומות גם בשלב התחזוקה של הטיפול.
השינוי מתקופת הבסיס של aspartate transaminase/alanine transaminase היו גבוהים יותר בקבוצת הסימבאלתה בתקופת הטיפול האחזקתי. גם העלייה ב- HbA1c הייתה שכיחה יותר בקרב יותר מטופלים בקבוצת הסימבאלתה ( 52% לעומת 19% , p < 0.001) בעת הטיפול התחזוקתי .
מאידך, מבחינת מדידת הנוירופותיה והרטינופתיה נמצא שלא הייתה עדות להתקדמות במחלה.
החוקרים מסכמים שסימבאלתה היתה בדרך כלל בטוחה ונסבלת היטב, כשהתופעות הנפוצות ביותר היו בחילות ,ישנוניות ועצירות, שינויים צנועים ברמות הסוכר שקושרו לשינויים ב- Aspartate transaminase / transaminase אלנין שלכשעצמם היו ארעיים ולא נמצא שהוו ם אידניקציה לתוצאות חמורות יותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!