בדיקה קלינית חדשה להערכת זעזוע מוח בספורטאים צעירים (מתוך כנס ה-AAN)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שצפוי להתפרסם בכנס השנתי ה-62 של ה- American Academy of Neurology, עולה כי כלי קליני פשוט הנמצא בפיתוח עשוי לסייע לרופאים באבחנת זעזוע מוח בצעירים. לדבריהם, זהו מכשיר נייד וזול, המיועד להערכת ספורטאים בשטח.

החוקרים מסבירים כי המכשיר מודד את זמן התגובה, אשר נמצא כמדד אמין ותקף במחקר קודם. במחקר הנוכחי הודגם כי הבדיקה רגישה לשינויים בזמן התגובה לאחר זעזוע מוח.

המחקר כלל משתתפים מנבחרות הפוטבול, התאבקות ונבחרת הנשים בכדורגל מאוניברסיטה אחת. כל אתלט שאובחן קלינית כסובל מזעזוע מוח עבר הערכה של זמן התגובה בתוך 72 שעות מהפגיעה. החוקרים מציינים כי רק 7 ספורטאים סבלו מזעזוע מוח במהלך תקופת המחקר.

החוקרים בדקו באמצעות המכשיר את זמן התגובה הממוצע הבסיסי. הם שיחררו צילינדר קשיח הקשור לדיסק מקובע, על מנת להעריך כמה מהר הספורטאים תופסים אותו. מתוצאות המחקר עולה כי בהשוואה למדידה הבסיסית, זמן התגובה של 6 מ-7 הספורטאים שנפגעו היה ארוך יותר. זמן התגובה עלה מ-198+21 מילישניות במדידה הבסיסית, ל-218 +29 מילישניות לאחר הפגיעה.

מומחה מהתחום הדגיש כי המחקר כלל מדגם קטן מאוד ועל כן קשה להסיק מסקנות מתוצאותיו. הוא הוסיף כי לא ניתן להעריך פגיעות מוח טראומטיות, כולל זעזוע מוח, באמצעות כלי בדיקה אחד בלבד, וכי דרושה הערכה  נוירולוגית מלאה. בשלב זה דרוש מחקר רחב היקף על מנת להעריך את יעילות הכלי החדש.

מומחה אחר ציין כי כלי הבדיקה החדש הוא פשוט וזול, בניגוד לטכנולוגיות ממוחשבות יקרות, ועל כן עשוי לסייע להערכת צעירים שלא היו מגיעים לבדיקה במצב אחר.

מתוך הכנס American Academy of Neurology (AAN) 62nd Annual Meeting.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן