קל לפספס? החלקה של האפיפיזה המקורבת של עצם הירך/מאת ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

תיאור מקרה: בן 13 שנים פנה לרופא המשפחה בשל תלונות על צליעה לסירוגין וכאבים בירך דיסטלית וברך שמאל. תלונות אלו הוחמרו בספורט. בבדיקתו ציין הרופא משקל יתר, מעבר לכך ללא ממצא. האבחנה הייתה מתח ברצועות הברך (Knee strain) והומלץ ליטול NSAID ולהימנע מספורט. 4 שבועות מאוחר יותר חזר הנער בשל החמרה בכאבים בירך כולה ובברך. בבדיקה אז נמצאה הגבלת תנועה בירך בעיקר כיפוף וסיבובים. נמצא קיצור 2 ס”מ של הגפה המעורבת ובצילום אובחנה החלקה של האפיפיזה המקורבת של עצם הירך (Slipped capital femoral epiphysis (SCFE.

אודות המחלה: SCFE נוטה להופיע בתקופת צמיחה מהירה במתבגרים, כנראה על רקע כוחות גזירה מתגברים דרך לוחית הצמיחה של ראש הפימור. תופעה זו שכיחה יותר בשמנים. SCFE כרוני הוא השכיח יותר, ומתגלה שבועות ואף חודשים לאחר תחילת הסימפטומים. SCFE אקוטי מופע לאחר חבלה והלוקה בו אינו מסוגל לשאת משקל. סוג נוסף מוגדר כהחמרה של מצב כרוני (acute on chronic) ובו חלה לפתע החמרה בסימפטומים.

אפידמיולוגיה: שכיחות של כ 1-7 למאה אלף, פי שלושה בזכרים, דו צדדי ב 20% מהמקרים. אבחון מאוחר שכיח מדי. באחד המאמרים 52% מהמטופלים דיווחו על אבחון ראשוני מוטעה.

מדוע מפוספס? האופי הכרוני של ההחלקה, והתלונות לגבי כאב באזור הברך מוליך את הרופא שולל

לעיתים קרובות. אבחנה שגויה גוררת צילומים מיותרים (לברך) ועלולה לגרום להחמרת ההחלקה. 

מדוע חשוב לאבחן מוקדם? SCFE כרוני עלול להחמיר. הפימור מחליק עוד יותר בלוחית הצמיחה, העיוות גדל ועימו קיצור הרגל, הגבלת הכיפוף וההחמרה בסיבוב החיצוני. לעיתים קרובות נגרם “תפס” (Impingement) בין צוואר הירך המעוות לבין האצטבולום ובהמשך אוסטיאוארטריטיס. במצבים כרוניים בלתי מטופלים, כשמתרחשת חבלה פתאומית, עלולה להיגרם החלקה נוספת שיכולה לגרום לפגיעה ווסקולרית באפיפיזה AVN.

אבחנה: בכל ילד או מתבגר (זכר או נקבה) המתלונן על סימפטומים כפי שתוארו, יש לבצע בדיקה קפדנית של מפרק הירך. ירידה בסיבוב פנימי בירך מכופפת, כאב בטווחי תנועה קיצוניים הם ממצאים פיזיקאליים חשובים. לצורך אישור האבחנה יש לבצע צילומים ישר וצדדי של שני מפרקי הירך (צילום אגן). לרוב אין צורך בבדיקות הדמייה נוספות. קו הנמתח על חלקו הלטרלי של צוואר הפימור (הקו ע”ש קליין) עובר באופן תקין דרך האפיפיזה המקורבת. כשקו זה אינו חותך את האפיפיזה יש לחשוד ב SCFE.

טיפול: לאחר האבחנה חובה לאשפז את המטופל ולקבע את האפיפיזה. המטופל נדרש למנוחה מוחלטת ללא נשיאת משקל על מנת למנוע החלקה נוספת. קיבוע של ההחלקה מתבצע ע”י בורג מהצוואר דרך לוחית הצמיחה אל מרכז האפיפיזה הפימורלית המקורבת. AVN נמק אווסקולרי של ראש הפימור וכונדרוליזיס נמק והרס של הסחוס המפרקי בראש הפימור יתכנו כסיבוכים ב SCFE.

לסיכום: המפתח לטיפול הנכון הוא אבחון מוקדם וטיפול כירורגי ללא דחיות.

            Clarke NMP. Kendrick T. Easily missed? Slipped capital femoral epiphysis. BMJ 2009;339:b4457

הערות העורך: SCFE שכיח יותר באוכלוסיה אפרואמריקאית. בארץ אמנם נדיר יחסית, אך פספוסים כנ”ל מתרחשים גם כאן. המטופל יכול להיות גם מטופלת, לא כולם שמנים וחלקם אף צעירים (באלו שכיחים יחסית ליקויים הורמונאליים). מעבר לקלסיפיקציה לפי משך הזמן, אקוטי, acute on chronic וכרוני, מקובל יותר לחלק ליציב ובלתי יציב. הלוקים בSCFE יציב מסוגלים לשאת משקל על הרגל הכואבת ורובם לוקים בסוג הכרוני. בסוג הבלתי יציב אין המטופלים  מסוגלים לשאת משקל ומדובר לרוב בהחלקה חריפה. התלונה המטעה היא כאבים בברך, והסמיכות להחמרה הקשורה לפעילות ספורט, מכוונת את הרופא הבודק לברך (לאיזה ספורטאי אין כאבי ברכיים…). חובה לזכור כי בכל תלונה על כאבי בברך יש לבדוק את הירך ואת מפרק הירך.

כאמור המפתח למניעת סיבוכים הרסניים למפרק הירך הוא אבחון מוקדם וטיפול מהיר. המודעות לאפשרות SCFE צריכה להיות גם נחלת הפיזיותרפיסטים המקבלים לטיפול מטופל באבחנה של כאב פטילופימוראלי כאשר הוא סובל למעשה מ SCFE

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן