סימן בבדיקה הפיזיקלית לאבחון נוירומה על שם מורטון/מאת ד”ר פנסקי עורך אורתופדיה

נוירומה על שם מורטון (MN) מתייחסת לפתולוגיה של העצב האינטרדיגיטלי וכוללת פיברוזיס של העצב או סקלרוהיאלינוזיס של הסביבה החוץ תאית. המטופלים מתלוננים על כאב בחלקה הקדמי של כף הרגל, האטיולוגיה אינה ידועה והאבחנה בעיקרה קלינית.

קיימת רגישות במרווח בין ראשי המסרקים (עצמות המטטרסוס), הכאב מוגבר ע”י קירוב ראשי המסרקים (הבודק אוחז בידו את כף הרגל של הנבדק כך שהאגודל על ראש מסרק 1 ושאר האצבעות על ראש מסרק 5 ולוחץ) במבחן פיזיקלי נוסף ע”ש מלדר (Mulder), תוך כדי הקירוב הנ”ל נדחפת הרקמה הפלנטרית למרווח בין ראשי המסרקים לכיוון דורסלי, ובמקרים של נוירומה מורגש “קליק”. בדיקות הדמיה הכוללות US ו MRI יעילות פחות כשמדובר בנגע קטן.

הטיפול בתחילה שמרני ואם אינו מוצלח ניתן לטפל כירורגית באחוזי הצלחה גבוהים. 

המחברים מתארים מבחן נוסף בבדיקה הפיזיקלית שבו הנבדק יושב כשכפות רגליו על ברכיו של הבודק. הקרסוליים בדורסיפלקציה מקסימלית. הבודק מבצע יישור מקסימלי פסיבי לאצבעות כף הרגל שביניהן קיים חשד להמצאות נוירומה.

המבחן נקרא digital nerve stretch test (להלן מבחן מתיחה). מטרת העבודה היתה לבדוק את המובהקות והרגישות של מבחן המתיחה ולהשוותם לאו של המבחנים האחרים.

שיטות: 22 חולים בגיל ממוצע 51 (20-80 שנה) מהם 19 נשים ו 3 גברים נותחו באבחנה של MN. בכולם בוצעה בדיקה פיזיקלית שכללה רגישות במרווח הספציפי בין אצבעות כף הרגל, כאב בקירוב המסרקים, סימן ע”ש מולדר, ומבחן מתיחה.

ההתוויה לניתוח התבססה על אבחנה קלינית של MN כאשר המטופל העדיף טיפול ניתוחי מיידי, או בכישלון טיפול שמרני כולל הזרקה מקומית של סטירואידים. הניתוחים בוצעו בגישה פלנטרית, החלק שנכרת נשלח לפתולוגיה רק כאשר מאקרוסקופית היה ספק באבחנה.

תוצאות: בכל המקרים למעט אחד מיקום הנוירומה היה במרווח בין אצבעות שלישית ורביעית. במחצית מהמקרים ברגל ימין ובמחצית משמאל. קליק ע”ש מולדר הופק ב 20 מקרים. המרווח בין האצבעות היה רגיש ב 21 מקרים. קירוב המסרקים גרם לכאב ב 20 מקרים. מבחן מתיחה היה חיובי בכולם. בזמן הניתוח נמצאה נוירומה ב 16 מקרים. ב 4 נוספים העצב נמצא מעובה ונכרת. במקרה אחד העצב נראה לחוץ ומודלק ובוצע נוירוליזיס. במקרה נוסף נכרת נגע מהרקמה התת-עורית ובבדיקה פתולוגית אובחנה ציסטה אפידרמלית.

דיון: המחברים מניחים כי סיבת הכאב היא גירוי ישיר של העצב האינטרדיגיטלי, וכי מתיחה של העצב כאשר הקרסול בדורסיפלקציה מקסימלית גורמת לגירוי זה. מבחן זה אינו תלוי בגודל הנוירומה (בשונה מהמבחן על שם מולדר) וכן יכול לזהות פתולוגיה גם כאשר הנגע קטן ואינו מזוהה בבדיקות ההדמיה.

המחברים מדגישים כי רגישות המבחן (Sensitivity) היא 100% ולכן הם אינם מנתחים באבחנה של MN כאשר מבחן זה שלילי.

הערת העורך: רעיון יפה שבעקרון דומה מאד למבחן כאשר קיים לחץ על העצב הסציאטי. המבחן פשוט לביצוע, הגיוני, וגם אם היה מקרה אחד של false positive יתכן שכריתת הציסטה האפידרמלית פתר את בעיית הכאבים. (חבל שהמחברים לא בצעו מעקב אחרי תוצאות הניתוחים, אך זה כנראה חומר למאמר אחר).     

DJ. Cloke, ME. Greiss. A digital nerve stretch test: a sensitive indicator of Morton’s neuroma and neuritis. Foot and ankle surgery. 12 (2006) 201-203

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן