חשיבות זריקות קורטיקוסטרואידים בטיפול יעיל בחולים עם מרפק טניס (BMJ Online First)

מחקר חדש מצא כי זריקות קורטיקוסטרואידים מביאות להקלה מהירה יותר מפיזיותרפיה בתסמיני מרפק טניס (Tennis Elbow). עם זאת, ההשפעה חולפת במהרה, ולאחר שנה אחת, חולים שעברו טיפולי פיזיותרפיה קצרים או טיפול תומך בלבד דיווחו על תוצאות טובות יותר, עם שיעורי הישנות נמוכים יותר, בהשוואה לחולים שטופלו בזריקות סטרואידים.

לאור חוסר העדויות בנושא הטיפול במרפק טניס, החוקרים ערכו מחקר שכלל חולים מבוגרים עם מרפק טניס של 6 שבועות או יותר (חציון של 22 שבועות). כל המשתתפים קיבלו עלונים עם עצות פרקטיות לטיפול עצמי.

65 המשתתפים שחולקו באקראי לקבוצת הטיפול בזריקות טופלו ב-1 מ”ל של 1% Lidocaine ו-10 מ”ג של Trimacinolone Acetonide, אותם ניתן היה לתת שוב במקרה הצורך. 66 חולים חולקו לקבוצת הטיפול הפיזיותרפי, שכלל 8 מפגשים בני 30 דקות, במהלך 6 שבועות, באמצעות תרגילים המכוונים למרפק, בנוסף להוראות לביצוע פעילויות בבית, רצועת תנגודת ועלון ובו הוראות לביצוע הפעילות הגופנית.

החוקרים הורו ליתר 67 החולים להמתין ולחכות, עם נטילת הטיפולים הזמינים במידת הצורך, דוגמאת משככי כאבים הנמכרים ללא מרשם רופא, חום, קור, או תומכנים.

בשבוע 6, 78% מהמשתתפים שטופלו בזריקות דיווחו על הצלחה במדדים העיקריים שנבדקו במחקר כוח אחיזה ללא כאב, ושיפור גלובאלי. תוצאות דומות נרשמו בקרב 65% מהמשתתפים בקבוצת הטיפול הפיזיותרפי, ו-27% מהמשתתפים בקבוצת ההמתנה.

החוקרים לא מצאו הבדל משמעותי בנושא הקצאות לטיפול בין משתתפים בקבוצת הטיפול הפיזיותרפי ובין אלו בקבוצת ההמתנה, בעוד שבאלו בקבוצת הטיפול בזריקות סטרואידים נרשמו תוצאות גרועות יותר בטווח הארוך. שיעורי ההצלחה שהוגדרה כשיפור ניכר או החלמה מלאה עמדו על 94%, 90% ו-68%, בהתאמה. שיעור ההישנות היה הגבוה ביותר בקרב משתתפים מקבוצת הטיפול בזריקות סטרואידים (72%), לעומת 8% מהמשתתפים בקבוצת הטיפול הפיזיותרפי ו-6% מקבוצת ההמתנה.

החוקרים מאמינים כי שיעור ההישנות הגבוה בעקבות זריקות סטרואידים נובע בחלקו משימוש יתר במרפק, לאור ההקלה המהירה של הטיפול. הם מסכמים וכותבים כי בהניתן הייעוץ הנכון, Tennis Elbow הוא מצב המגביל את עצמו וחולף במרבית המקרים תוך 52 שבועות.

BMJ Online First 2006

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן