תגובה לטיפול בחולי postherpetic neuralgia שאינם מטופלים בתרופות נוגדות דיכאון (J Pain)

מחקר שפורסם לאחרונה לא מוצא הבדלים מובהקים סטטיסטית בין desipramine, amitriptyline ו-fluoxetine בטיפול בכאבים בקרב חולים הסובלים מ-postherpetic neuralgia (או PHN).

במחקר האקראי, כפול-הסמיות בעל מבנה מקביל, השתתפו 47 חולים הסובלים מ-PHN שמעולם לא השתתפו במחקר בתרופות נוגדות דיכאון. החוקרים השוו את השימוש ב-desipramine, amitriptyline ו-fluoxetine.

המינון טוטר עד למינון מירבי של 150mg/day ב-desipramine ו-amitriptyline ושל 60mg/day ב-fluoxetine לאורך תקופה של 3 שבועות. לאחר מכן נמשך הטיפול 3 שבועות נוספים.

38 נבדקים (81%) השלימו את המחקר. אנליזת ה-intent-to-treat של אחוז השינוי בדירוגי עוצמת הכאב היומית לא העלתה הבדלים מובהקים סטטיסטית בין 3 התרופות (ANOVA P = .120). השימוש ב-desipramine גרר ירידה גדולה יותר בעוצמת הכאב (47%), לאחריו ה-amitriptyline (כ-38%) וה-fluoxetine (כ-35%).

הסבירות להשגת הקלה בעלת משמעות קלינית בכאב (לרמה בינונית או טובה מזה) היתה הגדולה ביותר בשימוש ב-desipramine (ב-12 מתוך 15 חולים), לאחריו ה-amitriptyline (ב-9 מתוך 17 חולים), ולאחריו ה-fluoxetine (ב-5 מתוך 15 חולים); ערך chi(2)P = 0.036.

ב-11 הנבדקים שהתשמשו באופיאואידים בעת הכניסה למחקר נתקבלו ירידות קטנות יותר בשיעור הכאב בהשוואה לאלו שלא השתמשו באופיאואידים במקביל. בקבוצת ה-fluoxetine נרשם שיעור אי-ההענות הגדול ביותר (33%), ונבדק אחד אושפז בשל hyponatremia.

למרות שהירידה בשיעור הכאבים ודרוגי ההקלה בכאבים לא נמצאו מובהקים סטטיסטית בין 3 התרופות, ה-tricyclics שהן desipramine ו-amitriptyline נסבלו היטב וסיפקו הקלה משמעותית קלינית בשיעור הכאבים בקרב 53% ו-80% מהחולים.

החוקרים מסכמים כי desipramine ו-amitriptyline הושוו לתרופה נוגדת דיכאון סלקטיבית לסרטונין (fluoxetine) וכי כל 3 התרופות הפחיתו את שיעור הכאבים בחולי PHN, כש-desipramine העלתה הקלה משביעת רצון בקרב 80% מהמטופלים.

J Pain 2005 Nov;6(11):741-6.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן