לידה וגינלית קשורה לעלייה בסיכון להפרעות ברצפת האגן (AUGS)

נראה כי לידה וגינלית אך לא הריון קשורים לעלייה בסיכון לחוסר תיפקוד רצפת האגן (PFD).

למרות שהריון ולידה נקשרו בעבר להתפתחות PFD, רוב המחקרים לא הצליחו למצוא קשר לדרך הלידה. במחקר הנוכחי בדקו האם לידה בניתוח קיסרי קשורה לירידה בסיכון ל-PFD בהשוואה לנשים שעברו לידה ווגינלית.

הממצאים הוצגו בכנס השנתי של איגוד האורוגניקולוגי האמריקאי.

האפידמיולוגיה של שאלון צניחה ואי שליטה (EPIQ) נשלח ליותר מ-12,000 נשים, ומתוכם, 4,458 (37%) ענו, ו-4,103 סיפקו מידע מספיק לאנליזה. הגיל הממוצע של המגיבות היה 57 שנה (טווח 25-84).

סימפטומי PFD הוערכו וכללו אי שליטה במתן שתן ממגוון סיבות, פעילות יתר בשלפוחית השתן, וצניחת איברי האגן. הנשים סווגו כחיוביות או שליליות ל-PFD.

הנשים סווגו ל-3 קבוצות: אלו שלא ילדו (787), אלו שילדו לידה וגינלית (2,927) ואלו שילדו רק באמצעות ניתוח קיסרי (389). מספר ממוצע של לידות בשתי הקבוצות היה 2.

יחסי סיכון מותאמים בין נשים שילדו לידה וגינלית לעומת ניתוח קיסרי היה 1.85 (95% רווח בר סמך, 1.42-2.41, P < .05), סיכון של כמעט פי 2 ל-PFD בקרב נשים שעברו לידה וגינלית בהשוואה לניתוח קיסרי.

לעומת זאת, יחסי סיכון מותאמים ל-PFD  בקבוצת ניתוח קיסרי לעומת אלו שלא ילדו מעולם היה 0.92 (95%, 0.69-1.24, P < .05), מה שמראה כי ההריון עצמו לא העלה סיכון ל-PFD. ללידה וגינלית לעומת נשים שמעולם לא ילדו. יחסי סיכון מותאמים היו 1.76 (95%, 1.46-2.12, P < .05).

החוקרים ציינו כי הסיכון לכל מצבי PFD עלה משמעותית בקבוצת לידה וגינלית בהשוואה לניתוח קיסרי. לעומת זאת, האחוז לסימפטומים היה דומה בקרב אלו שעברו ניתוח קיסרי או לא ילדו מעולם.

ל-37% היה מצב אחד או יותר הקשור ל-PFD. עם זאת, ל-42% מהנשים שעברו לידה וגינלית היה מצב אחד או יותר בשוואה ל-27% מהנשים שעברו ניתוח קיסרי או לא ילדו מעולם (P < .05).

בנוסף, צניחת איברי אגן היתה נפוצה הרבה יותר בקרב נשים בקבוצת ניתוח קיסרי שעברו צירים (n = 199) בהשוואה לנשים שלא (n = 93; P = .043).

החוקרים הצליחו לבסס קשר ולא סיבה ותוצאה. יתכן והממצאים לטובת ניתוח קיסרי הינם שנויים במחלוקת בקרב הדוגלים בלידה וגינלית.

החוקרים קבעו כי 7 ניתוחים קיסריים דרושים למניעת מקרה אחד של PFD, כך שאת ההשפעה המגנה של ניתוח קיסרי יש לאזן כנגד גורמי סיכון ידועים בלידה ניתוחית.

יש צורך במחקרים נוספים בכדי לאשר ממצאים אלו, אך נכון להיום ניתן לומר כי הסיכון ל-PFD כנראה עולה עם לידה וגינלית.

AUGS 26th Annual Scientific Meeting: Paper 3. Presented Sept. 15, 2005

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערכת שתל שבלול מושתל לחלוטין במבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית: מחקר היתכנות

הערכת שתל שבלול מושתל לחלוטין במבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית: מחקר היתכנות

מקור: pubmed
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|01/07/2026

במחקר פרוספקטיבי זה השתתפו עשרה מבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית בדרגה בינונית־חמורה עד עמוקה, אשר עברו השתלה חד־צדדית של המערכת

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן