לידה וגינלית קשורה לעלייה בסיכון להפרעות ברצפת האגן (AUGS)

נראה כי לידה וגינלית אך לא הריון קשורים לעלייה בסיכון לחוסר תיפקוד רצפת האגן (PFD).

למרות שהריון ולידה נקשרו בעבר להתפתחות PFD, רוב המחקרים לא הצליחו למצוא קשר לדרך הלידה. במחקר הנוכחי בדקו האם לידה בניתוח קיסרי קשורה לירידה בסיכון ל-PFD בהשוואה לנשים שעברו לידה ווגינלית.

הממצאים הוצגו בכנס השנתי של איגוד האורוגניקולוגי האמריקאי.

האפידמיולוגיה של שאלון צניחה ואי שליטה (EPIQ) נשלח ליותר מ-12,000 נשים, ומתוכם, 4,458 (37%) ענו, ו-4,103 סיפקו מידע מספיק לאנליזה. הגיל הממוצע של המגיבות היה 57 שנה (טווח 25-84).

סימפטומי PFD הוערכו וכללו אי שליטה במתן שתן ממגוון סיבות, פעילות יתר בשלפוחית השתן, וצניחת איברי האגן. הנשים סווגו כחיוביות או שליליות ל-PFD.

הנשים סווגו ל-3 קבוצות: אלו שלא ילדו (787), אלו שילדו לידה וגינלית (2,927) ואלו שילדו רק באמצעות ניתוח קיסרי (389). מספר ממוצע של לידות בשתי הקבוצות היה 2.

יחסי סיכון מותאמים בין נשים שילדו לידה וגינלית לעומת ניתוח קיסרי היה 1.85 (95% רווח בר סמך, 1.42-2.41, P < .05), סיכון של כמעט פי 2 ל-PFD בקרב נשים שעברו לידה וגינלית בהשוואה לניתוח קיסרי.

לעומת זאת, יחסי סיכון מותאמים ל-PFD  בקבוצת ניתוח קיסרי לעומת אלו שלא ילדו מעולם היה 0.92 (95%, 0.69-1.24, P < .05), מה שמראה כי ההריון עצמו לא העלה סיכון ל-PFD. ללידה וגינלית לעומת נשים שמעולם לא ילדו. יחסי סיכון מותאמים היו 1.76 (95%, 1.46-2.12, P < .05).

החוקרים ציינו כי הסיכון לכל מצבי PFD עלה משמעותית בקבוצת לידה וגינלית בהשוואה לניתוח קיסרי. לעומת זאת, האחוז לסימפטומים היה דומה בקרב אלו שעברו ניתוח קיסרי או לא ילדו מעולם.

ל-37% היה מצב אחד או יותר הקשור ל-PFD. עם זאת, ל-42% מהנשים שעברו לידה וגינלית היה מצב אחד או יותר בשוואה ל-27% מהנשים שעברו ניתוח קיסרי או לא ילדו מעולם (P < .05).

בנוסף, צניחת איברי אגן היתה נפוצה הרבה יותר בקרב נשים בקבוצת ניתוח קיסרי שעברו צירים (n = 199) בהשוואה לנשים שלא (n = 93; P = .043).

החוקרים הצליחו לבסס קשר ולא סיבה ותוצאה. יתכן והממצאים לטובת ניתוח קיסרי הינם שנויים במחלוקת בקרב הדוגלים בלידה וגינלית.

החוקרים קבעו כי 7 ניתוחים קיסריים דרושים למניעת מקרה אחד של PFD, כך שאת ההשפעה המגנה של ניתוח קיסרי יש לאזן כנגד גורמי סיכון ידועים בלידה ניתוחית.

יש צורך במחקרים נוספים בכדי לאשר ממצאים אלו, אך נכון להיום ניתן לומר כי הסיכון ל-PFD כנראה עולה עם לידה וגינלית.

AUGS 26th Annual Scientific Meeting: Paper 3. Presented Sept. 15, 2005

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן