מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons עולה כי בחולים עם אוסטיאופורוזיס לאחר ניתוח ORIF (או Open Reduction and Internal Fixation) לשבר רדיוס דיסטאלי סיכון גבוה יותר לניתוח חוזר בהשוואה לחולים ללא אוסטיאופורוזיס.
החוקרים התבססו על נתוני New York Statewide Planning and Research Cooperative System וזיהו חולים עם שבר רדיוס דיסטאלי שעברו ניתוח ORIF בין 2000 ו-2014 על-פי נוכחות או העדר אבחנה של אוסטיאופורוזיס לפני או בעת הניתוח.
התוצא העיקרי כלל אשפוזים חוזרים וניתוח חוזר.
מהנתונים עולה כי חולים עם אוסטיאופורוזיס היו מבוגרים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של נשים (96.5%). לא זוהה קשר מובהק סטטיסטית בין נוכחות אבחנה של אוסטיאופורוזיס ובין שיעורי אשפוזים חוזרים לאחר ניתוח ORIF. עם זאת, בחולים עם מדד CCI (או Charlson Comorbidity Index) שאינו אפסי תועד סיכון מוגבר לאשפוז חוזר.
מעניין לציין כי ממצאי המחקר העידו כי עם עליה במדד CCI נרשמה עליה בסיכון לאשפוז חוזר לבית החולים.
בקרב חולים עם אוסטיאופורוזיס תועד סיכון גבוה כמעט פי שלוש לניתוח חוזר ובחולים עם מדד CCI גבוה מ-2 נקודות תועד סיכון גבוה פי חמש לניתוח חוזר.
החוקרים כותבים כי מאגר הנתונים עליו התבססו אינו מאפשר לקבל מידע אודות אוסטיאופורוזיס. עם שיפור ביכולת אבחנת אוסטיאופורוזיס, הטיפול התקדם גם כן עם הזמן ויהיה מעניין להשלים מחקרים נוספים בנושא.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!