מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons עולה כי בחולים שטופלו בתרופות אנאבוליות לבניית עצם לא תועד סיכון מוגבר להתפתחות ממאירויות ראשונית של העצם.
החוקרים התבססו על נתונים ממאגר PearlDriver Mariner בין 2010 ו-2020 והשוו בין 44,728 חולים עם אוסטיאופורוזיס שקיבלו מרשם לטיפול ב-Teriparatide או Abaloparatide עם ביקורות תואמות להערכת הסיכון להתפתחות ממאירות ראשונית של העצם.
המשתתפים סווגו לקבוצת סיכון נמוך או גבוה בהתאם לנוכחות גורמי סיכון לממאירות ראשונית של העצם, כולל גיל מעל 50 שנים, היסטוריה של ממאירות וגורמי סיכון, דוגמת מחלת פאג’ט של העצם והיסטוריה של טיפול כימותרפי בתרופות ממשפחת Alkylating Agents. קבוצת ביקורת תואמת כללה משתתפים דומים ללא היסטוריה של טיפול אנאבולי.
החוקרים מדווחים כי ב-1,241 חולים בזרוע הטיפול האנאבולי עם לפחות גורם סיכון אחד לאוסטיאו-סרקומה הותאמו 6,199 ביקורות דומות בגיל, מין ומדד Charlson Comorbidity Index.
מהערכת החולים ללא גורמי סיכון לממאירות ראשונית של העצם, עלה כי שיעור ממאירויות ראשוניות של העצם עמד על 0.02% בזרוע הטיפול האנאבולי, בהשוואה ל-0.05% מאלו בזרוע הביקורת. בקרב חולים בסיכון גבוה לממאירות ראשונית של העצם דווח על שיעורי ממאירות גרמית של 5.96% בזרוע הטיפול האנאבולי ושל 8.13% בקבוצת הביקורת.
בקבוצת החולים ללא גורמי סיכון לממאירות ראשונית של העצם, יחס שיעורי ההיארעות עמד על 0.56 להתפתחות ממאירות ראשונית של העצם. בקבוצה שכללה חולים עם גורמי סיכון לממאירות גרמית עמד יחס שיעורי ההיארעות על 0.95. בשני המדגמים הללו, יחס שיעורי ההיארעות לא היה מובהק סטטיסטית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בקרב חולים שקיבלו טיפול בתרופות אנאבוליות לא תועדה עליה מובהקת סטטיסטית בסיכון להתפתחות ממאירות ראשונית של העצם. הם קוראים להשלים מחקרים פרוספקטיביים נוספים עם נתוני מעקב ארוך-טווח במטרה להוכיח את התועלת של תרופות אלו תוך מעקב ממושך אחר הסיכון לממאירות.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAOS
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!