האם טיפול בליתיום עשוי להפחית את הסיכון לאוסטיאופורוזיס בחולים עם הפרעה דו-קוטבית? (JAMA Psychiatry)

בחולים עם הפרעה דו-קוטבית, בפרט בגברים, קיים סיכון מוגבר משמעותית לאוסטיאופורוזיס, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, אך הטיפול בליתיום עשוי להפחית משמעותית את הסיכון למחלת העצם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.

במסגרת מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי בחנו החוקרים את הנתונים אודות 22,912 חולים שקיבלו טיפול כנגד הפרעה דו-קוטבית בדנמרק בין 1996 ו-2019 והשלימו השוואה בין כל חולה עם 5 ביקורות תואמות לפי גיל ומין.

מבין החולים עם הפרעה דו-קוטבית, 38.2% קיבלו טיפול בליתיום, כאשר 73.6% קיבלו טיפול אנטי-פסיכוטי, 16.8% טופלו ב-Valproate ו-33.1% טופלו ב-Lamotrigine.

לאחר חציון מעקב של 77 שנים, שיעורי היארעות אוסטיאופורוזיס ל-1,000 שנות-אדם עמדו על 8.70 בקרב חולים עם הפרעה דו-קוטבית, בהשוואה להיארעות של 7.84 בביקורות (יחס סיכון של 1.15). הקשר בין הפרעה דו-קוטבית ובין אוסטיאופורוזיס היה בולט יותר בקרב גברים (יחס סיכון יחסי של 1.42) לעומת נשים (יחס סיכון יחסי של 1.07).

החוקרים מדווחים כי באלו עם הפרעה דו-קוטבית שקיבלו טיפול בליתיום תועד סיכון מופחת משמעותית לאוסטיאופורוזיס, בהשוואה לאלו שלא טופלו בליתיום (יחס סיכון יחסי של 0.62), לאחר תקנון לגיל, מין, מדד CCI (Charlson Comorbidity Index), שימוש בקורטיקוסטרואידים סיסטמיים, שימוש בתרופות סדטיביות ואבחנה של הפרעת אכילה. לא תועדה ירידה בסיכון לאוסטיאופורוזיס בקרב אלו המטופלים בתרופות אנטי-פסיכוטיות, Valproate או Lamotrigine.

מהנתונים עולה כי הסיכון המופחת לאוסטיאופורוזיס עם טיפול בליתיום תואר לאחר כשנתיים של טיפול (יחס סיכון של 0.77) ונותר יציב לאחר למעלה מארבע שנים (יחס סיכון של 0.76). מינון מצטבר גבוה יותר של ליתיום לווה בירידה גדולה יותר בסיכון לאוסטיאופורוזיס (P<0.001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בריאות העצם בטיפול בחולים עם הפרעה דו-קוטבית ואת ההשפעה המגנה האפשרית של ליתיום מפני מחלת עצם. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את ההשפעה המגנה של ליתיום מפני אוסטיאופורוזיס בחולים אלו.

JAMA Psychiatry, 2022

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן