במבוגרים הנוטלים נוגדי-קרישה פומיים תועד צפיפות עצם נמוכה יותר ומדד TBS (Trabecualr Bone Score) נמוך יותר, בהשוואה לביקורות, עם השפעה שלילית משמעותית יותר בקרב אלו המטופלים בקומדין, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Bone.
החוקרים השלימו מחקר חתך ובחנו את הנתונים אודות 100 חולים שקיבלו מרשם לטיפול בנוגדי-קרישה פומיים למשך לפחות שנה אחת, כמו גם קבוצת ביקורת שכללה 50 משתתפים שתאמו בגיל, מין וגזע (גיל ממוצע של 61 שנים; 64% גברים). לאחר מכן, החוקרים סיווגו את המשתתפים בהתאם לסוג נוגד הקרישה, בין אם מדובר היה בנוגדי-קרישה פומיים בעלי פעילות ישירה (50 חולים) או קומדין (50 חולים). המשתתפים השלימו שאלונים וכן בדיקות להערכת צפיפות העצם ו-TBS.
בקרב מטופלים בנוגדי-קרישה פומיים ישירים, 38% מהמשתתפים טופלו ב-Rivaroxaban (קסרלטו), 34% טופלו ב-Apixaban (אליקוויס), 22% טופלו ב-Dabigatran (פרדקסה) ו-6% טופלו ב-Edoxaban. משך הטיפול בנוגדי-קרישה היה קצר יותר בקרב מטופלים בנוגדי-קרישה פומיים ישירים, בהשוואה למטופלים בקומדין (30 חודשים לעומת 81 חודשים, בהתאמה).
החוקרים מדווחים על מסת עצם נמוכה ב-42%, 50% ו-66% מהמשתתפים בקבוצת הביקורת, מטופלים בנוגדי-קרישה פומיים ישירים וקומדין, בהתאמה (P=0.012).
מניתוח סטטיסטי עולה קשר בין צפיפות העצם ובין מדד מסת גוף (יחס סיכויים של 0.846, רווח בר-סמך 95% של 0.763-0.926), ריכוז קריאטינין (יחס סיכויים של 0.024, רווח בר-סמך 95% של 0.001-0.434) ומדד TBS (יחס סיכויים של 17.777, רווח בר-סמך 95% של 4.526-96.903).
מהנתונים עולה כי מדד TBS הממוצע ירד באופן פרוגרסיבי לאורך שלוש הקבוצות 1.328 (קבוצת הביקורת), 1.264 (טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים) ו-0.138 (טיפול בקומדין).
החוקרים זיהו גורמים מנבאים שליליים של מדד TBS, בהם טיפול בקומדין (יחס סיכויים של 0.06-, רווח בר-סמך 95% של 0.11- עד 0.02-), מדד מסת גוף (יחס סיכויים של 0.01-, רווח בר-סמך 95% של 0.01- עד 0) והיפרגליקמיה (0.07-, רווח בר-סמך 95% של 0.11- עד 0.03-).
מחקר להערכת הסיכון לשברים בקרב מטופלים בנוגדי-קרישה פומיים עשוי לסייע להבין טוב יותר את ההשפעה של טיפולים אלו על העצם.
Bone 2021
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!