טיפולים לאוסטיאופורוזיס עשויים לשפר את בריאות העצם, אך אינם מלווים בהפחתת שיעורי התמותה, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה, שפורסמה בכתב העת JAMA Internal Medicine.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם טיפול בביספוספנטים, בפרט Zoledronate, מלווה בשיפור הישרדותי. לצורך כך, הם ערכו חיפוש במאגרי Science Direct, MEDLINE, Embase ו-Cochrane Library לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרי-פלסבו להערכת טיפולים תרופתיים לאוסטיאופורוזיס, אשר פורסמו לאחר שנת 2009. החוקרים בחנו את הקשר בין כל הטיפולים התרופתיים, בפרט ביספוספנטים ו-Zoledronate, ובין התמותה מכל-סיבה.
מבין 38 מחקרים קליניים שכללו 101,642 משתתפים ייחודיים, 38 נכללו במטה-אנליזה של כלל הטיפולים התרופתיים (45,594 משתתפים חולקו באקראי לקבוצת פלסבו, 56,048 חולקו לקבוצת טיפול פעיל); 21 מחקרים קליניים להערכת טיפולים בביספוספנטים (20,244 משתתפים חולקו באקראי לקבוצת פלסבו; 22,623 חולים חולקו לקבוצת טיפול); ושישה מחקרים קליניים בחנו טיפול ב-Zoledronate (6,944 משתתפים חולקו לקבוצת פלסבו, 6,926 חולקו לקבוצת טיפול פעיל).
החוקרים לא זיהו קשר משמעותי בין כלל הטיפולים התרופתיים לאוסטיאופורוזיס ובין שיעורי התמותה הכוללים (יחס סיכון של 0.98; רווח בר-סמך 95% של 0.91-1.05). מחקרים קליניים להערכת טיפול בביספוספנטים (יחס סיכון של 0.95; רווח בר-סמך 95% של 0.86-1.04) לא הדגימו קשר מובהק עם התמותה מכל-סיבה. כמו כן, מחקרים קליניים להערכת Zoledronate (יחס סיכון של 0.88; רווח בר-סמך 95% של 0.68-1.13) לא הדגימו קשר בין הטיפול התרופתי ובין שיעורי התמותה מכל-סיבה; עם זאת, יש עדויות להטרוגניות של התוצאות.
ממצאי הסקירה מרמזים כי מעבר להפחתת הסיכון לשברים, הטיפול בביספוספנטים אינו מלווה בהפחתת שיעורי התמותה מכל-סיבה. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים בכדי להבין טוב יותר אם טיפול ב-Zoledronate מפחית שיעורי תמותה.
JAMA Internal Medicine 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!