טיפול בביספוספנטים מלווה בעליה משמעותית בסיכון לפרפור פרוזדורים ופרפור פרוזדורים חמור, כך עולה מתוצאות סקירה סיסטמית של מחקרים אקראיים ומבוקרים ומחקרים תצפיתיים. ממצאי הסקירה החדשה פורסמו במהדורת אוקטובר של כתב העת Chest.
מהסקירה עלה כי טיפול בביספוספנטים לווה בעליה של 27% בסיכון לפרפור פרוזדורים במחקרים תצפיתיים, ובמחקרים אקראיים בלבד, נרשמה עליה של 40% בסיכויים לפרפור פרוזדורים חמור. בחולים שטופלו בביספוספנטים לא נרשם סיכון מוגבר לאירועים מוחיים או תמותה קרדיווסקולארית.
החוקרים ערכו סקירה סיסטמית של מחקרים להערכת הסיכון לפרפור פרוזדורים ואירועים קרדיווסקולאריים עם טיפול בביספוספנטים, שכללה שישה מחקרים תצפיתיים עם כ-150,000 משתתפים בסך הכול, ושישה מחקרים אקראיים ומבוקרים עם סך כולל של כ-41,000 משתתפים.
מחקרים תצפיתיים מצאו כי טיפול פומי בביספוספנטים הביא לעליה בסיכון לפרפור פרוזדורים חמור בקרב חולים ללא היסטוריה של פרפור פרוזדורים, אך עם היסטוריה של שברים. בחולים עם מחלות ממאירות, שקיבלו את התרופה דרך הוריד וללא היסטוריה של פרפור פרוזדורים, נרשמה עליה בסיכון לפרפור פרוזדורים, בהשוואה לחולים עם מחלות ממאירות, ללא חשיפה לתרופה, שתאמו בגיל, מין וסוג הממאירות.
החוקרים לא זיהו קשר בין הטיפול התרופתי ובין פרפור פרוזדורים בעוקבה רטרוספקטיבית, מבוססת-אוכלוסיה, של נשים עם אוסטיאופורוזיס, או בשני מאגרי מידע פרוספקטיביים.
החוקרים מסבירים כי טיפול לא-פומי בביספוספנטים מעודד שחרור TNF-Alpha, IL-6 והצטברות Pyrophosphate, העשוי לעודד תהליכים דלקתיים ולשנות את הביטוי של חלבונים המעורבים בפעילות סידן תוך-תאי ולהעלות את הסיכון להפרעות קצב. הם גם מזהירים כי העדר הקשר בין אירועים מוחיים וטיפול בביספוספנטים עשוי לנבוע ממעקב קצר-טווח אחר החולים, מאחר ומשך המעקב עמד בממוצע על 2-6 שנים, וייתכן כי תקופה זו אינה מספקת לתיעוד אירועים מוחיים, שכן ניתן לצפות לשיעור גבוה יותר של אירועים מוחיים בחולים מבוגרים עם פרפור פרוזדורים.
בנוסף, הם מזהירים כי בחולים עם אוסטיאופורוזיס קיים סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, סיכון הקשור ישירות לחומרת אוסטיאופורוזיס.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!