מתוצאות מחקר חדש עולה כי ההיענות לטיפול בפורטאו (Teriparatide) הייתה גבוהה מאוד, בהשוואה למחקרים אחרים, כאשר הממצאים רומזים כי גורמים שונים, דוגמת איכות המידע, תדירות הביקורים ומוטיבציה של החולים עשויים לשחק תפקיד מרכזי בהיענות הגבוהה לטיפול התרופתי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אוסטיאופורוזיס הינה מחלה כרונית, המובילה לסיכון מוגבר לשברים, עם שיעורי תחלואה ותמותה גבוהים. התועלת של טיפולים לאוסטיאופורוזיס מבוססת על הפוטנטיות של התרופה, אך גם על ההיענות וההקפדה לאורך זמן על משטר הטיפול. מאחר שנראה כי ההקפדה על הטיפול בפורטאו פוחתת עם הזמן, במסגרת המחקר הרב-מרכזי ביקשו החוקרים להעריך את ההיענות וההקפדה על טיפול בפורטאו (20 מיקרוגרם ליום, בזריקות שניתנו למשך 18 חודשים) בחולים עם אוסטיאופורוזיס.
החוקרים התמקדו בחולים עם אוסטיאופורוזיס חמור שהופנו לחמישה מרכזי מומחים לטיפול באוסטיאופורוזיס באיטליה. מדגם של 475 נשים עם אוסטיאופורוזיס חמור לאחר-מנופאוזה טופל בפורטאו בהתאם להנחיות המקובלות באיטליה. בתחילת הטיפול, החולות קיבלו הדרכה על הטיפול מאדם במרכז, מתמחה או אחות. החוקרים בחנו את הסמנים הביוכימיים של העצם באותו בוקר ולאחר 1, 3, 6, 12 ו-18 חודשים. החולים הגיעו לביקורים בתחילת המחקר ולאחר 6, 12 ו-18 חודשים.
441 מבין 475 המשתתפים השלימו את 18 חודשי הטיפול, כאשר הגיל הממוצע של הנשים במחקר היה 73 שנים ואילו של הגברים היה 65 שנים. לאחר שישה חודשי טיפול בפורטאו, שיעורי ההקפדה על הטיפול לאורך זמן עמדו על 79%, עם שיעור של 75% לאחר 12 חוד/ישם ו-85% לאחר 18 חודשים. שיעורי ההיענות עמדו על 100% לאחר 6, 12 ו-18 חודשים. שיעורי הפרישה מהטיפול עמדו על 15%, והיו גבוהים יותר במהלך ששת החודשים הראשונים לטיפול בפורטאו. תופעות הלוואי הנפוצות כללו ארתרלגיה (2.7%), סחרחורות (1.8%), מיגרנות (1.8%), דיכאון (1.6%) ויתר לחץ דם (1.1%) ואלו דווחו ב-14% מהחולים, אך לא הובילו להפסקת הטיפול.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לאור שיעורי ההיענות הגבוהים במיוחד במחקר הנוכחי, לפני מתן טיפול כרוני לאוסטיאופורוזיס יש לקחת בחשבון גורמים דוגמת איכות המידע, תדירות הביקורים והמוטיבציה של החולים לטיפול.
Clin Cases Miner Bone Metab. 2013 Jan;10(1):56-60
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!