תוספי מזון מסוג Soy isoflavones יכולים למנוע איבוד עצם בנשים בפוסט מנאופוזה

תוספי מזון מסוג Soy isoflavones יכולים להגן מפני איבוד עצם בנשים פוסט- מנאופוזליות, כך על פי תוצאות מחקר שדווח בגיליון יוני של European Journal of Nutrition.

המחקר, שנוהל בסין בחן את ההשפעה על שימור העצם של איזופלאבינים בנשים סיניות בשלב מוקדם של פוסט מנאופוזה. מחקרים קודמים הראו כי מינון יומי של 40 עד 99 מיליגרם של Soy isoflavones הראה השפעה לא עקבית במניעת איבוד עצם הקשור לאסטרוגן בנשים פוסט מנאופוזוליות. 

במחקר זה, 90 נשים בנות 45 עד 60 חולקו רנדומלית לקבל 0 (פלצבו) ,84 או 126 מיליגרם של איזופלבינים במשך כחצי שנה. בתחילת הטיפול, ה-BMI היה פחות מ- 30 ק”ג/ מטר2 ובסקאלת  Kuppermann Climacteric המדד היה מעל 15. התוצאות כללו BMD של עמוד השדרה ועצם הירך שנמדדו באמצעות dual-energy x-ray absorptiometry בתחילת המחקר ולאחר חצי שנה, וכן deoxypyridinoline בשתן בתחילת המחקר ולאחר שלושה חודשים וחצי שנה.

לאחר התאמות סטטיסטיות נראה כי כי ה-BMD בעמוד השדרה המותני וכן בצוואר הירך גדל עם תוספות ה- soy isoflavones; ניתן לראות כי יש קשר משמעותי תלוי מינון בין תוספי ה-soy isoflavones והשינוי באחוזים ב- BMD בעמוד השדרה וצוואר הירך לאחר הטיפול. אחוז השינוי בסרום אוסטאוקלצין וכן ברמות אלקליין פוספטז בעצם לא היה משמעותי בין שלושת הטיפולים בשבועות שלאחר הטיפול.

נראה כי יש קשר משמעותי בין מינון ה-soy isoflavones לבין מניעת איבוד העצם בעמוד השדרה ובצוואר הירך, ככל הנראה באמצעות עיכוב ספיגת העצם, בנשים סיניות פוסט מנאופוזליות המודרגות גבוה בסקאלת Kuppermann ולא סובלות מהשמנת יתר, אומרים החוקרים. הם טוענים כי המינון הגבוה של האיזופלבינים (126 מיליגרם ליום) יעיל במניעת איבוד עצם בנשים פוסט מנאופוזליות בטווח הקצר.

החוקרים מוסיפים כי מחקר נוסף, מקיף יותר ( מחקר OPUS ) עוסק כרגע בנושא זה ותוצאותיו אמורות להתפרסם בקרוב.

לידיעה במדסקייפ

Eur J Nutr. Published online June 8, 2006.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן