שנה טיפול של PTH ולאחריה שנה של Alendronate עשויים לשמור על צפיפות מסת עצם (N Engl J Med)

שני מחקרים שפורסמו בגיליון אוגוסט של New England Journal of Medicine בדקו שימוש ויתרונות של הורמון הפאראתיארואיד (PTH) לאוסטאופורוזיס. במחקר אקראי, alendronate שמר על צפיפות מסת עצם לאחר שנה של טיפול ב-PTH. מחקר שני הראה כי טיפול מחזורי עם PTH הינו טוב כמו טיפול יומי, אך החוקרים הזהירו כי יש לאשר תוצאות אלן במחקרי שברים.

מאז שהשימוש ב-PTH לאוסטואופורוזיס הוגבל לשנתיים או פחות, השאלה אם טיפול נגד ספיגת עצם דרוש לאחר טיפול ב-PTH הינה חשובה. בעבר דווח על תוצאות המחקר לאחר שנה של שימוש ב-PTH בלבד, alendronate בלבד או שילוב. במחקר ההמשך נבדק האם טיפול נגד ספיגת עצם דרוש לשמירה על צפיפות מסת העצם לאחר שנה של טיפול ב-PTH.

נשים המקבלות PTH בלבד (1-84, 100 מיקרוגרם ליום) בשנה הראשונה קיבלו באקראי שנה נוספת פלצבו או (n = 60) או alendronate (ש n = 59). נשים שקיבלו שילוב בשנה הראשונה קיבלו alendronate בשנה השניה, ונשים שקיבלו alendronate בלבד בשנה הראשונה המשיכו גם בשנה השניה. בדיקת רנטגן DEXA ו-CT שימשו להערכת צפיפות עצם בעמוד השדרה ובאגן.

לאחר טיפול PTH, טיפול alendronate במשך שנתיים הביא לעלייה משמשותית בצפיפות עצם בהשוואה לפלצבו. הבדל זה היה בולט במיוחד לצפיפות בעצם הטרבקולרית בעמוד השדרה ב-CT (כ-31% לעומת 41%). במהלך השנה השנייה, נשים שקיבלו פלצבו איבדו מסת עצם באופן ניכר.

לאחר שנה של PTH, הצפיפות עלתה או נשארה עם alendronate אך ירדה אם לאחר טיפול PTH לא ניתן טיפול נגד ספיגת עצם. לתוצאות אלו השלכות קליניות חשובות לבחירת טיפול לאחר הפסקת PTH.

מיגבלות מחקר כללו גודל מדגם קטן בכדי לקבוע השפעות הטיפול על אחוזי שברים, העדר כללליות לסוגי טיפולים נגד ספיגה אחרים, וחוסר יכולת לענות על השאלה האם PTH יכול להינתן בהצלחה לאחר טיפול נגד ספיגת עצם.

נראה כי העלאת צפיפות מסת עצם לאחר שנה של טיפול ב-PTH יורדת מהר לאחר הפסקת הטיפול. טיפול ב-alendronate מיד לאחר הפסקת ההורמון שומר או מעלה את צפיפות העצם בשנה השניה. לא נמצאה הוכחה כי השילוב בין PTH ל-alendronate יעיל יותר מכל תרופה לבד.

במחקר נוסף העריכו החוקרים האם טיפול ארוך טווח באוסטאופורוזיס עם alendronate מגיב ל-PTH, והאם מחזורים קצרים של 3 חודשים של PTH יכולים להיות יעילים במתן יומי.

במחקר, 126 נשים אוסטאופורוטיות שלקחו alendronate למשך שנה לפחות קיבלו באקרי alendronate ו-PTH תת עור יומי (1-34) המשיכו alendronate ו-PTH תת עורי יומי למחזורים של 3 חודשים ללא PTH או alendronate לבד למשך 3-15 חודשים.

אינדקס יצירת עצם עלה מהר בשתי קבוצות PTH. בנשים שקיבלו PTH מחזורי, יצירת עצם ירדה במהלך המחזור ללא PTH ועלתה שוב במחזור עם PTH. למרות שספיגת עצם עלתה בשתי קבוצות PTH, היא עלתה יותר בקבוצת הטיפול היומי לעומת הטיפול המחזורי.

צפיפות עמוד שדרה עלתה ב-6.1% בטיפול יומי וב-5.4% בטיפול מחזורי  (P < .001) לכל קבוצת PTH לעומת קבוצת alendronate, ולא היו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין קבוצות PTH. החמרת דפורמיות ורטברליות או יצירת חדשות קרו באשה אחת בקבוצת הטיפול היומי, בשתיים בקבוצת הטיפול המחזורי וב-4 בקבוצת ה-alendronate.

המחקר מציע כי טיפול מחזורי של 3 חודשים עם PTH ואחריו טיפול של 3 חודשים ללא PTH גורם לשלב מוקדם של פעולת PTH (מאופיין בגירוי ליצירת עצם) בהבדל מהשלב המאוחר (הפעלת רה-מודלינג של העצם). השלב המוקדם אולי חשוב יותר להעלאת צפיפות עצם בעמוד השדרה. בחולות עם אוסטראופורויס ממושך לאחר טיפול קודם ב-alendronate, טיפול יומי ומחזורי ב-PTH מעלים צפיפות בעמוד השדרה.

מיגבלות מחקר כללו מדגם בלתי מספיק או חוסר כוח סטטיסטי להערכת תוצאות שברים; חוסר יכולת לבדוק שילוב של PTH ו-alendronate בחולים שמעולם לא טופלו לאוסטאופורוזיס; חוסר יכולת לקבוע האם מחזורים קצרים של PTH לתקופות ארוכות יותר יהיו טובים יותר מטיפול למשך שנתיים.

הנתונים מציעים כי טיפול מחזורי עם PTH נותן השפעות דומות על מסת עצם כמו טיפול יומי, אך בעלות נמוכה יותר ופחות מאמץ מצד החולה.

במאמר מערכת צויין כי בגלל שאוסטאופורוזיס הוא מצב הטרוגני, לא לכל החולים תהיה תגובה טובה לכל התרופות. נותרו השאלות האם חולים עם אחוז התחלתי נמוך של שחלוף עצם צריכים לקבל מדכא שחלוף עצם והאם עליהם לקבל טיפול PTH מההתחלה.

ההפרעה היא מולטיפקטוראלית ולכן יש להרחיב את מגוון הטיפולים הקיימים, כיוון שלא כל החולים יגיבו למשפחה אחת של תרופות. החדשות הטובות הן שתרופות חדשות נמצאות בפיתוח.

לידיעה במדסקייפ

N Engl J Med. 2005;353:555-565, 566-575, 624-625

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן