על-פי תוצאות מחקר רטרוספקטיבי אורכי שפורסמו לאחרונה, הסתיידויות של האאורטה הן חזאי חזקלצפיפות עצם נמוכה ולשברים הנובעים משבירות של עצמות הירך ועמוד השדרה בנשים בגיל הבלות.

החוקרים כותבים כי טרשת עורקים ואוסטיאופורוזיס הן מחלות פולי-גניות דגנרטיביות שכיחות באוכלוסיה המבוגרת, ושכיחותם עולה. הם מסבירים כי בשל שכיחותן שתי המחלות נצפות לעיתים קרובות באותה אישה.

החוקרים מציינים כי למרות שדיווחים רבים הציעו קשר בין טרשת עורקים לבין אוסטיאופורוזיס, מציאת קשר חד-משמעי בין שתי המחלות היתה משימה קשה. במחקר זה השתמשו החוקרים ב-CT בכדי לכמת באופן מדויק את המינרלים ברקמות העורקים וברקמות השלד, תוך הימנעות ממגבלות הרדיוגרפיה הקונבנציונלית ומדידות בליעת קרני ה-X או הפוטונים ששימשו בעבר.

בתוצאות ה-CT וברישומים הרפואיים של 2,348 נשים בריאות בגיל הבלות בגילאי 50 שנים ומעלה נבדקו מדדי הסתיידות אאורטית, ערכי צפיפות המינרלים בעצם (ה-BMD), ומספר השברים בשל שבירות של העצמות. תת-קבוצה של נשים שנותרו בריאות (גיל ממוצע 9.8 ± 65.2 שנים) עברו בדיקות CT חוזרות כעבור 1.9 ± 2.1 שנים ונחשבו לקבוצה האורכית במחקר.

70% מהנבדקות הראשוניות סבלו מאוסטיאופורוזיס, 30% סבלו משבר אחד לפחות בחוליה, ו-9% סבלו משבר אחד לפחות בעצם הירך. לאחר התאמה לגיל, חזתה עליה בהסתיידות האאורטית 26.1% מהשונות באובדן ה-BMD (ערך P < .001).

הסתיידות אאורטית נמצאה קשורה ישירות למספר השברים. בנשים עם הסתיידות אאורטית נמצאה סבירות גבוהה פי 8.4 לסבול משבר בחוליה, בהשוואה לנשים ללא הסתיידות (95%CI 3.6-6.5).

סבירות גבוהה פי 2.9 להתרחשות שבר באזור הפרוקסימלי של ה-femur נמצאה בנשים הסובלות מהסתיידות אאורטית (95%CI 1.8-4.8), ונמצא בהן שיעור גבוה יותר של שברים בי-לטרלים (19.8% לעומת 14.3%; ערך P = .04) בהשוואה לנשים ללא הסתיידות.

התוצאות בקרב קבוצת המחקר האורכי היו דומות: העליה השנתית בהסתיידות נקשרה ל-47% מהשונות בשיעור אובדן מסת העצם (P < .001). בתוך רבעונים המבוססים על אחוז השינוי השנתי בהסתיידות, נמצא קשר חזק בין אובדן מסת עצם לבין הסתיידות. נשים שבהן נמצא קצב ההסתיידות הגבוה ביותר סבלו מאובדן מסת עצם גבוה משמעותי בהשוואה לאלו שנמצאו ברבעון הנמוך, באותו גיל (5.3% לעומת 1.3% בשנה; ערךP < .001).

החוקרים מציינים כי הממצאים מראים כי מעבר לתהליך ההזדקנות ישנו קשר משמעותי בין טרשת עורקים ואוסטיאופורוזיס ועליהם לעודד מחקר הנוגע למנגנונים המבקרים את השקעת המינרלים ברקמות החיבור ולמניעה יעילה ואסטרטגיות טיפול שיוכלו לשנות בו זמנית את הסיכון לשתי מחלות שכיחות אלו. הם מוסיפים כי הקשר בין פלאקי הסתיידות ואובדן מסת עצם בנשים בשלבים מוקדמים של גיל הבלות צריך לסייע בזיהוי מוקדם של נשים המצויות בסיכון ללקות באוסטיאופורוזיס ולסבול משברים.

במאמר מערכת מצורף נכתב כי השימוש בטכנולוגית CT הן למדידות אאורטיות והן למדידות עמוד-השדרה שנעשה במחקר זה הופך אותו לתוספת חשובה לסיפרות הקיימת.

עוד נכתב כי מומלץ לבצע מחקר נוסף אודות הקשר בגברים ובנשים שבהם ספקטרום רחב יותר של ערכי BMD ולהשתמש במחקרים פרוספקטיבים גדולים יותר עם זמנים סטנדרטיים בין הסריקות בכדי לאמת את התוצאות האורכיות הנוכחיות. מצוין כי תצפיות קליניות אלו ישלימו את גוף הראיות הגדל העולה מן המעבדות בנוגע להצטלבות של הסתיידות כלי הדם עם ביולוגית העצם.