מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine עולה כי בהשוואה לפלסבו, מתן מתוטרקסט פעם בשבוע במינונים נמוכים של עד 15 מ”ג למשך 52 שבועות לא הקל על כאבי ברכיים או הפחית את גודל תפליט-סינוביטיס בחולים עם אוסטיאוארתריטיס דלקתי של הברך.
החוקרים מסין השלימו מחקר רב-מרכזי בין יולי 2019 ועד ינואר 2023, במטרה לקבוע אם מתוטרקסט במינון נמוך עשוי להפחית כאבי ברכיים ותפליט-סינוביטיס באוסטיאוארתריטיס של הברך. מדגם המחקר כלל 215 חולים (גיל ממוצע של 60.6 שנים, 89% נשים) עם אוסטיאוארתריטיס דלקתי של הברך ותפליט-סינוביטיס אשר חולקו באקראי לקבלת מתוטרקסט או פלסבו, עם מתן שבועי של חומצה פולית במינון 5 מ”ג יממה לאחר הטיפול.
המשתתפים המשיכו בטיפול התרופתי הקבוע (למעט קורטיקוסטרואידים ותרופות כנגד סינוביטיס), לא נטלו Trimethoprim ונמנעו מצריכת אלכוהול במהלך המחקר.
התוצאים העיקריים כללו את השינויים בכאבי ברכיים לפי סולם VAS ודלקת כפי שנקבע לפי השטח המקסימאלי של תפליט-סינוביטיס בבדיקת MRI לאורך 52 שבועות. תוצאים משניים כללו כאב, נוקשות ותפקוד גופני; שינויים בעוצמת אות פד שומני בתוך הפיקה; והערכה של התגובה לטיפול המוקצה.
לאחר 52 שבועות, לא תועדו הבדלים משמעותיים בין קבוצות הטיפול במתוטרקסט וקבוצת הפלסבו במונחי כאב לפי מדד VAS ושטח מקסימאלי של תפליט-סינוביטיס (הבדל בין הקבוצות של 0.3 מ”מ, רווח בר-סמך 95% של 6.7- עד 7.3 מ”מ ו-0.1 סמ2, רווח בר-סמך 95% של 0.8- עד 1.0 סמ2, בהתאמה).
לא תועדו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בכלל התוצאים המשניים.
השכיחות של לפחות אירוע חריג אחד הייתה דומה בין זרוע הטיפול במתוטרקסט וזרוע הפלסבו (29.6% ו-24.3%, בהתאמה); עם זאת, עליה באנזימי כבד הייתה נפוצה יותר בזרוע הטיפול במתוטרקסט.
החוקרים כותבים כי לנוכח העדר התועלת של מתוטרקסט במחקרים להערכת אוסטיאוארתריטיס של הברכיים ותופעות הלוואי המוכרות של הטיפול, לא ניתן להמליץ על מתן מתוטרקסט להקלה על אוסטיאוארתריטיס דלקתי של הברך.
JAMA Internal Medicine, June 2, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!