האם יש תועלת לטיפול בקולכיצין להקלה על אוסטיאוארתריטיס של הידיים? (Lancet Rheumatol)

במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול בקולכיצין במינון 0.5 מ”ג פעמיים ביום למשך 12 שבועות לא הביא להטבה משמעותית בכאב בחולים עם כאבים משנית לאוסטיאוארתריטיס של הידיים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הציעו כי קולכיצין עשוי לשמש לטיפול כנגד אוסטיאוארתריטיס, אך העשויות בנושא סותרות. מטרתם כעת הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של קולכיצין לעומת פלסבו בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הידיים.

החוקרים השלימו מחקר כפל-סמיות, אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל מבוגרים עם אוסטיאוארתריטיס תסמינית של הידיים וכאב אצבע בחומרה של לפחות 40 מ”מ בסולם של 100 מ”מ. היד עם הכאב באצבע בדרגה החמורה ביותר בעת הגיוס למחקר הוגדרה כיד המטרה. המשתתפים חולקו באקראי ביחס 1:1 לקבלת קולכיצין במינון של 0.5 מ”ג או פלסבו, אשר ניתנו פומית פעמיים ביום למשך 12 שבעות, תוך חלוקה לפי מדד מסת גוף (30 ק”ג/מ2 ומעלה), מין וגיל (75 שנים ומעלה).

התוצא העיקרי היה השינוי מתחילת המחקר עד לאחר 12 שבועות בכאב אצבע ביד המטרה, כפי שנקבע לפי סולם כאב של 100 מ”מ, כאשר הבדל בעל חשיבות קלינית מינימאלית הוגדר כשינוי של 15 מ”מ. בטיחות הטיפול נבחנה לאחר 12 שבועות באוכלוסייה לפי כוונה לטפל.

בתקופה שבין 15 בינואר, 2021, ועד 3 במרץ, 2022, החוקרים גייסו למחקר 186 חולים ו-100 חולקו באקראי לקבלת קולכיצין (50 חולים) או פלסבו (50 חולים). גיל המשתתפים הממוצע עמד על 70.9 שנים, 69% מהמשתתפים היו נשים.

כל המשתתפים השלימו את המחקר ולאחר 12 שבועות, השינוי הממוצע במדד כאב אצבע עמד על 13.9- מ”מ בזרוע הטיפול בקולכיצין ועל 13.5- מ”מ בזרוע הפלסבו, עם הבדל בין הקבוצות של 0.4- מ”מ (P=0.90).

בזרוע הטיפול בקולכיצין תועדו 76 אירועים חריגים ב-36 מבין 50 חולים (72%) ואירוע חריג חמור אחד (התקף מיגרנה שהוביל לאשפוז בבית חולים). בזרוע הפלסבו תועדו 42 אירועים חריגים ב-22 מבין 50 חולים (44%) ושני אירועים חריגים חמורים (דלקת כיס מרה ועליה באנזימי כבד, באותו חולה).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טיפול בקולכיצין לא הביא להקלה בכאב משנית לאוסטיאוארתריטיס של הידיים ולווה בשכיחות גבוהה יותר של תופעות לוואי.

Lancet Rheumatol, May 2023

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן