מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology עולה כי בחולים עם כאב כרוני משנית לאוסטיאוארתריטיס של הירך או הברך, תוספת Duloxetine (סימבלטה) לטיפול הסטנדרטי לא הובילה לשיפור משמעותי בתוצאות הקליניות.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את התועלת של הוספת Duloxetine לטיפול הסטנדרטי בחולים עם כאב כרוני על-רקע אוסטיאוארתריטיס. יעדים משניים כללו את מאזן עלות-תועלת והערכה אם נוכחות תסמיני כאב ממקור מרכזי השפיעו על התגובה לטיפול ב-Duloxetine.
המחקר בתווית פתוחה כלל 133 חולים עם כאב כרוני על-רקע אוסטיאוארתריטיס של הברך או הירך, עם תגובה לא-מספקת לפראצטמול או נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים. מרפאות רופאי משפחה חולקו באקראי להוספת Duloxetine במינון יומי של 60 מ”ג או פלסבו לטיפול הסטנדרטי, או למתן טיפול סטנדרטי בלבד.
התוצא העיקרי של המחקר היה מדד WOMAC להערכת כאב (0-20 נקודות) לאחר שלושה חודשים.
מדגם המחקר כלל 133 חולים ו-132 חולקו באקראי לקבלת טיפול סטנדרטי עם או ללא תוספת Duloxetine. 66 חולים (31 מרפאות) חולקו באקראי להוספת Duloxetine לטיפול הסטנדרטי ו-66 חולים (34 מרפאות) חולקו לטיפול סטנדרטי בלבד. לא תועדו הבדלים במדדי כאב לפי WOMAC לאחר שלושה חודשים (הבדל מתוקן של 0.58-, רווח בר-סמך 95% של 1.80- עד 0.63) או לאחר 12 חודשים (הבדל מתוקן של 0.26-, רווח בר-סמך 95% של 1.86- עד 1.34). בתת-קבוצה של חולים עם תסמינים של כאב ממקוד מרכזי לא תועדה השפעה של תוספת Duloxetine לטיפול הסטנדרטי.
החוקרים מדווחים כי לא זוהתה השפעה להוספת Duloxetine לטיפול הסטנדרטי בחולים עם כאב כרוני על-רקע אוסטיאוארתריטיס של הברך או הירך, בהשוואה לטיפול סטנדרטי בלבד. דרושים מחקרים נוספים להערכת התוצאות בחולים עם תסמינים של כאב ממקור מרכזי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!