עדויות חדשות מצביעות על סיכון מוגבר לאוסטיאוארתריטיס באנשי צבא וכבאים (J Athl Train)

מתוצאות סקירה שיטתית חדשה, שפורסמו בממהדורת חודש נובמבר של כתב העת Journal of Athletic Training, עולה כי באנשי צבא וכבאים סיכון מוגבר לאוסטיאוארתריטיס.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ספורטאים טקטיים עוסקים במקצועות כמו צבא, כבאות, אכיפת חוק וצוות תגובה ראשונה, להם כושר גופני משמעותי ודרישות ליכולת גופנית מותאמת לעבודתם.

בקרב ספורטאים טקטיים סיכון גבוה יותר מהאוכלוסיה הכללית לגורמי סיכון לאוסטיאוארתריטיס, כולל נזק מפרקי טראומטי ותנועה חוזרת. להערכת השאלה אם באוכלוסיות אלו סיכון מוגבר לאוסטיאוארתריטיס החוקרים בחנו את הנתונים מ-12 מחקרים, כולל שלושה שהתמקדו באנשי צבא בשירות פעיל, שניים בצנחנים יוצאי צבא, אחד בכבאים ושישה בשירות אזרחי.

בקרב כבאים תועד יחס סיכון מתוקן של 2.93 לאוסטיאוארתריטיס של הברך ו-2.52 לאוסטיאוארתריטיס של הירך. בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, באנשי צבא תועד סיכוי גבוה יותר משמעותית לאבחנה של אוסטיאוארתריטיס ולאוסטיאוארתריטיס של הירך, ללא תלות בגיל או מין.

הסיכון המוגבר לאוסטיאוארתריטיס בקרב אנשי צבא עלה עם הגיל, בהשוואה לאלו שלא שירתו באופן פעיל. באנשי צבא צעירים תועד סיכון גבוה יותר לאבחנת אוסטיאוארתריטיס ולאבחנת אוסטיאוארתריטיס של הירך, בהשוואה לאנשי צבא ותיקים.

הסיכון לאוסטיאוארתריטיס של הברך היה גבוה יותר בקרב צנחנים יוצאי צבא, בהשוואה לצנחנים שעסקו בכך במסגרת פעילות ספורטיבית. החוקרים זיהו עוד סיכון מוגבר לאוסטיאוארתריטיס של עמוד-שדרה מותני וצצוארי בצנחנים יוצאי צבא ובטייסים במהלך שירות צבאי פעיל, בהשוואה לביקורות, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.

הסיבות הסבירות ביותר לסיכון המוגבר לאוסטיאוארתריטיס בקרב ספורטאים טקטיים כולל סבירות גדולה יותר לנזק טראומטי למפרקים, והעובד כי העבודה שלהם דרשה לעיתים קרובות פעולות חוזרות של כיפוף, כריעה והרמה.

החוקרים כותבים כי אוסטיאוארתריטיס נפוצה יותר בספורטאים טקטיים, כבאים ואנשי צבא, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. הם קוראים לרופאים להיו מודעים לאפשרות של אוסטיאוארתריטיס באוכלוסיות אלו בפונות להערכה בשל כאב מפרקי, גם במקרים בהם סבורים כי מדובר במטופלים צעירים מדי לפתח מחלה זו.

J Athl Train 2016

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן