במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis Care & Research מדווחים חוקרים כי שתיית חלב באופן קבוע מלווה בהתקדמות איטית יותר של נזק מפרקי בנשים עם אוסטיאוארתריטיס, אך צריכה קבועה של גבינה לוותה בנזק מפרקי נרחב יותר.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמים תזונתיים לא נבחנו רבות בהקשר של היארעות אוסטיאוארתריטיס והתקדמות המחלה. מדובר במחקר הגדול ביותר להערכת ההשפעות של תזונה על התקדמות אוסטיאוארתריטיס של הברך, כאשר מהממצאים עולה כי צריכת חלב מלווה בהתקדמות איטית יותר של היצרות החלל המפרקי בנשים עם אוסטיאוארתריטיס. ההתקדמות הייתה איטית יותר גם בגברים ששתו שבע כוסות חלב בשבוע, או יותר.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים באופן פרוספקטיבי את הקשר בין צריכת חלב ובין התקדמות רדיוגרפית של אוסטיאוארתריטיס של הברך ב-2,148 משתתפים (3,064 ברכיים) או אוסטיאוארתריטיס של הברכיים. מדגם המחקר כלל 888 גברים ו-1,260 נשים שהיו במעקב לאחר 12, 24, 36 ו-48 חודשים.
החוקרים העריכו את התקדמות אוסטיאוארתריטיס לפי הערכה כמותית של מרווח החלל המפרקי בין החלק המדיאלי של עצם הירך והטיביה בצילומי רנטגן. צריכת חלב נקבעה בתחילת המחקר באמצעות שאלון Block Brief Food Frequency Questionnaire, שכלל מידע אודות חלב בכלל, אך ללא סוגים שונים של חלב (דוגמת חלב דל שומן). להערכת חצי-כמותית, החוקרים התבססו על מדד Osteoarthritis Research Society International להערכת היצרות החלל המפרקי (0 ללא היצרות חלל מפרקי; 1 היצרות דפיניטיבית של החלל המפרקי; 3 היצרות חמורה של החלל המפרקי) להערכת התקדמות אוסטיאוארתריטיס.
הקשר הבלתי-תלוי בין צריכת חלב ובין הפחתת היצרות חלל מפרקי עם הזמן נבחן במודלים ליניאריים עם מדידות חוזרות, תוך תקנון לחומרת המחלה, מדד מסת גוף, גורמים תזונתיים וערפלנים אפשריים אחרים, דוגמת גזע, עישון, צריכת אלכוהול, היסטוריה של גאוט, פעילות גופנית, צריכת וויטמין D וסידן.
עם הגדלת צריכת חלב מ-0 לעד 3 כוסות חלב בשבוע, 4-6 כוסות חלב בשבוע או 7 כוסות חלב בשבוע ומעלה, הירידה בהיצרות חלל מפרקי בנשים ירדה באופן תלוי מינון ב-0.38, 0.29, 0.29 ו-0.26 מילימטרים, בהתאמה. לא זוהה קשר בין צריכת חלב ובין הפחתת היצרות חלל מפרקי בגברים.
כאשר צריכת חלב נבחנה כמשתנה רציף, עליה של 10 כוסות חלב בשבוע לוותה בירידה של 0.06 מילימטרים בשינוי בהיצרות החלל המפרקי בנשים, במהלך 48 חודשים (P=0.020). מנגד, בגברים לא תועדה השפעה משמעותית בין צריכת חלב ובין היצרות החלל המפרקי.
בדומה, מהמדדים לאחר תקנון למשתנים שונים עלה קשר הפוך ומשמעותי בין צריכת חלב ובין יחס הסיכון המתוקן להתקדמות אוסטיאוארתריטיס בנשים. עם הגדלת צריכת חלב, יחס הסיכון עמד על 0.67, 0.71 ו-0.56, בהתאמה, בהשוואה לאלו שלא שתו כלל חלב. בגברים, רק שתיית שבע כוסות חלב בשבוע, או יותר, לוותה בסיכון מופחת להתקדמות אוסטיאוארתריטיס.
צריכת למעלה משבע מנות גבינה בשבוע לוותה בהחמרת התקדמות אוסטיאוארתריטיס של הברך. החוקרים מציעים כי הדבר עשוי לנבוע מרמות גבוהות של חומצות שומן רווי בגבינה. צריכה מוגברת של חומצות שומן רווי נקשרה עם נגעים במח העצם, המנבאים התקדמות אוסטיאוארתריטיס של הברך.
החוקרים משערים כי סידן בתזונה עשוי לעמוד בבסיס הקשר בין צריכת חלב ובין הפחתת התקדמות אוסטיאוארתריטיס של הברך. בנשים במחקר הנוכחי, באלו ברבעון העליון של צריכת סידן בתזונה תועדה ירידה משמעותית בהיצרות החלל המפרקי, והכללת צריכת סידן שמקורו בתזונה בניתוח רב-משתנים הפחיתה את ההשפעה של צריכת חלב בהיקף של 25%.
סידן עשוי גם לספק הסבר להבדלים בין המינים. צריכת הסידן הממוצעת עמדה על 647 מ”ג ליום בנשים ועל 715 מ”ג ליום בגברים. במידה וסידן שמקורו בתזונה הוא גורם מתווך לקשר בין צריכת חלב והתקדמות אוסטיאוארתריטיס של הברך, אזי נשים מועדות יותר מגברים להשפעות של צריכת סידן שמקורו בחלב. עם זאת, הבדלים בין המינים בהקשר של צריכת חלב עם התקדמות אוסטיאוארתריטיס אינם מובנים היטב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!