מתוטרקסט מפחית כאב ומשפר תפקוד בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך (Ann Rheum Dis.)

טיפול במתוטרקסט מפחית כאב ומשפר תפקוד בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך, עם שיפור בעל חשיבות קלינית בסינוביטיס בחולים אלו, כך עולה מנתונים שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseaes.

החוקרים מסבירים כי התפיסה לפיה אוסטיאוארתריטיס הינה מחלה הנובעת משחיקה פינתה את מקומה להבנה כי מדובר בתהליך מורכב יותר, הכולל מרכיב דלקתי. השערה זו מרמזת לטיפולים בעלי יכולת לשנות את מהלך המחלה,, בדומה לתרופות DMARD (Disease Modifying Antirheumatic Drugs) המשמשים לדלקת מפרקים שגרונית.

המחקר כלל חולים עם אוסטיאוארתריטיס ראשונית וסימפטומטית של הברך, כאבי ברכיים קבועים, סימנים קליניים לסינוביטיס ומחלה בחומרה בינונית לפי דירוג Kellgren-Lawrence. הערכה קלינית כללה שאלות בנוגע למספר ההתלקחויות, כאבי, מחלה נלווית ומשככי כאבים; בדיקה גופנית לסימנים של דלקת ומדדים ראשוניים ומשניים להערכת המחלה. בכל החולים היו סימנים קליניים לשניים מבין ארבעת הסימנים לדלקת: חום באזור המפרק, רגישות בשולי המפרק, תפליט סינוביאלי, נפיחות רקמה רכה סביב הברך.

144 חולים עם אוסטיאוארתריטיס ראשונית של הברך חולקו באקראי לטיפול פומי במתוטרקסט במינון של עד 25 מ”ג לשבוע (72 חולים) או פלסבו (72 חולים) למשך 28 שבועות. בנוסף, כל המשתתפים קיבלו תוספי חומצה פולית במינון 5 מ”ג, שלוש פעמים בשבוע.

התוצאים העיקריים כללו הקלה בכאב במהלך 48 השעות האחרונות ושיפור בתפקוד (לפי מדד WOMAC ו-ADL). החוקרים בחנו את הדלקת בסינוביה באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד בתחילת המחקר ובתומו.

תגובה לטיפול הוגדרה לפי קריטריוני OMERACT-OARSI (Measures in Rheumatology Clinical Trials and Osteoarthritis Research Society International) משנת 2004. הם סיווגו חולים כמגיבים במידה וחלה ירידה בכאב או בתפקוד הגופני ב-30% ומעלה או ב-20 מ”מ ומעלה בסולם VAS.

החוקרים מדווחים על ירידה בעלת חשיבות קלינית בקבוצת הטיפול במתוטרקסט, בהשוואה לפלסבו, בכל הנוגע לכאבי ברכיים, תפקוד גופני ומדדי ADL, לאחר 28 שבועות. ההבדל הממוצע עמד על 11.4 עבור כאבי ברכיים, 9.5 עבור תפקוד ו-1.2 עבור ביצוע פעילויות יומיומיות.

-53% מהחולים שטופלו במתוטרקסט נרשמה ירידה במדד VAS של למעלה מ-20 מ”מ, השוואה ל-33% מהחולים שטופלו בפלסבו (p=0.018).

הירידה בדלקת בסינוביה, שהוגדרה כמשמעותית הן קלינית והן רדיוגרפית, עמדה על 1.4- מילימטרים עם מתוטרקסט ועל 0.4- מילימטרים עם פלסבו (p=0.000).

לא תועדו תופעות לוואי חמורות. בקבוצת הטיפול במתוטרקסט תועדה שכיחות גבוהה יותר של מוקוזיטיס, נשירת שיער, אי-סבילות גסטרואינטסינאלית ועליית אנזימי כבד, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.

ממצאי המחקר מעידים כי למתוטרקסט תועלת כפולה שיפור כאב ותפקוד, שני גורמים המשפיעים על איכות החיים. שיפור במדדי WOMAC, המשקף את התפקוד, היה בולט במיוחד חולים שטופלו במתוטרקסט, בהשוואה למטופלים בפלסבו.

Ann Rheum Dis. Published online March 27, 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן