התועלת של זריקות דקסטרוז בטיפול באוסטיאוארתריטיס של הברך (Ann Fam Med)

בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך, המטופלים במספר זריקות של תמיסת דקסטרוז באתרים הכאבים בברך וסביבה, חלה הטבה משמעותית וממושכת יותר בכאב, בהשוואה לחולים שטופלו בזריקות סיליין או בעקבות פעילות גופנית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת מאי/יוני של כתב העת Annals of Family Medicine.

מדגם המחקר כלל 98 מבוגרים עם תלונות על כאבים בברכיים על-רקע אוסטיאוארתריטיס במשך לפחות שלושה חודשים. המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות, במטרה לערוך השוואה בין זריקות דקסטרוז (30 חולים), זריקות סיליין (29 חולים) ותרגילי פעילות ביתיים (31 חולים). הזריקות נערכו לאחר 1, 5 ו-9 שבועות, עם טיפולים נוספים לפי הצורך לאחר 13 ו-17 שבועות.

לחולים בקבוצת הטיפול בדקסטרוז ניתנו 3.95 זריקות, לאלו בקבוצת זריקות סיליין ניתנו 3.71 זריקות. התוצא העיקרי היה השינוי במדד WOMAC (Western Ontario McMaster University Osteoarthritis Index).

לאחר 52 שבועות, חולים בקבוצת הטיפול בזריקות דקסטרוז דיווחו על שיפור ממוצע של 15.32 נקודות במדד WOMAC, בהשוואה לתחילת המחקר.  בעקבות זריקות סיליין נרשם שיפור של 7.59 נקודות ובקבוצת הפעילות הגופנית נרשם שיפור של 8.24 נקודות. ההבדלים בין הקבוצה הראשונה ושתי האחרות היו מובהקים סטטיסטית.

במחצית מהחולים שטופלו בזריקות דקסטרוז חל לפחות שיפור בעל חשיבות קלינית מינימאלית במדד WOMAC(12 נקודות). רק 30% מהחולים שטופלו בזריקות סיליין ו-24% מאלו שלקחו חלק בפעילות גופנית ענו על קריטריון זה.

מהערכת תתי-מדדים שונים של מדד WOMAC עלה כי חולים שטופלו בזריקות דקסטרוז דיווחו על שיפור עקבי במדדים שונים, עם שיפור כמעט מקסימאלי לאחר 26 שבועות, ונותרו יציבים עד לאחר 52 שבועות. השיפורים הדרמטיים ביותר תועדו במדדי התפקוד, עם שיפור גדול יותר משמעותית בקבוצת הטיפול בדקסטרוז, בהשוואה לטיפול בזריקות סיליין ופעילות גופנית, עם שינוי של 16.25 לעומת 5.46 ו-7.31 נקודות, בהתאמה, לאחר 52 שבועות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהתוצאות עולה כי זריקות דקסטרוז הביאו לשיפור משמעותי וממושך בכאב, תפקוד ונוקשות בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך, בהשוואה לזריקות סיליין או תרגילים ביתיים.

Ann Fam Med. 2013;11:229-237

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן