הערכת התועלת והבטיחות של Strontium Ranelate בטיפול באוסטיאוארתריטיס של הברך (Ann Rheum Dis)

במאמר שפורסם בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לטיפול ב- Strontium Ranelate במינון 1 גרם או 2 גרם ביום השפעה משמעותית בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Strontium Ranelate משמש כיום לטיפול באוסטיאופורוזיס. במחקר הבינלאומי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו ביקשו החוקרים להעריך את ההשפעה של הטיפול על ההתקדמות הרדיולוגית בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך.

חולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך (דרגה 2 או 3 לפי מדד Kellgren ו-Lawrence, עם מרווח חלל מפרקי של 2.5-5 מ”מ) חולקו באקראי לטיפול ב- Strontium Ranelate במינון 1 גרם ליום (558 חולים), 2 גרם ליום (566 חולים) או פלסבו (559 חולים). התוצא העיקרי היה שינוי רדיוגרפי במרווח החלל המפרקי במהלך שלוש שנים, בהשוואה לפלסבו. תוצאים משניים כללו התקדמות רדיולוגית, מדד WOMAC (Western Ontario and McMaster Universities Osteoarthritis Index) וכאבים בברך.

אוכלוסיית המחקר לניתוח ITT (Intent-To-Treat) כללה 1,371 חולים. הטיפול ב- Strontium Ranelate לווה בהידרדרות קטנה יותר במרווח החלל המפרקי, בהשוואה לפלסבו (0.23- מ”מ עם טיפול במינון 1 גרם ליום; 0.27- מ”מ עם טיפול במינון 2 גרם ליום, לעומת 0.37- מ”מ עם פלסבו); ההבדלים בין קבוצת הטיפול וקבוצת הפלסבו עמדו על 0.14.

ההתקדמות הרדיולוגית הייתה קטנה יותר בקבוצת ההתערבות (עם מינון של 1 או 2 גרם ליום) ונרשמה ירידה גדולה יותר במדד WOMAC (p=0.045) ומדדי כאב, תפקוד גופני וכאבי ברכים עם טיפול ב- Strontium Ranelate במינון 2 גרם ליום.

החוקרים מדווחים כי הטיפול התרופתי נסבל היטב ע”י המטופלים במחקר.

לסיכום, מהממצאים עולה כי Strontium Ranelate במינון של 1 או 2 גרם ליום מלווה בהשפעה משמעותית על המבנה בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך, עם השפעה חיובית על התסמינים עם טיפול במינון של שני גרם ליום.

Ann Rheum Dis. 2013;72(2):179-186

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן