מתן NSAIDs ממושך איננו שימושי בטיפול באוסטיאו-ארטריטיס (BMJ)

על-פי תוצאותיה של מטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה, טיפול באמצעות תרופות אנטי-דלקתיות שאינן סטרואידיות (NSAIDs) מעלה רק יתרון קטן וקצר-טווח, שאיננו בהכרח מובהק סטטיסטית, בחולים הסובלים מאוסטיאו-ארטריטיס (OA) של הברך. בשל הנזק לטווח ארוך והעדר עדויות ליתרון, ממליצים החוקרים שלא לבחור בשימוש ארוך טווח ב-NSAIDs בטיפול ב-OA.

החוקרים כותבים כי הקווים המנחים של הטיפול ממליצים על מתן התערבות תרופתית, תחילה באמצעות paracetamol ולאחר מכן באמצעות NSAID. הם מוסיפים כי ה-cyclo-oxygenase-2 inhibitors (או coxibs) העלה הבטחה בהפחתת שיעור תופעות הלוואי החמורות הכרוכות בשימוש ב-NSAIDs, אך הנושא נותר שנוי במחלוקת. הקווים המנחים של ה-European League Against Rheumatism (או EULAR) קובעים כי התערבויות תרופתיות ושאינן תרופתיות דרושות לצורך מתן טיפול אופטימלי ב-OA של הברך.

באנליזה נכללו 10,485 חולים שהשתתפו ב-23 מחקרים אקראיים. 7,807 מהם קיבלו NSAIDs ו-3,038 מהם קיבלו פלצבו. הגיל החציוני היה 62.5 שנים, דרוג הכאב החציוני בעת תחילת המחקר עמד על 64.2 מ”מ בסקאלה ויזואלית אנלוגית (VAS) של 100 מ”מ, ומשך הסימפטומים הממוצע עמד על 8.2 שנים. מדד התוצאה הראשוני היה שינוי בעוצמת הכאב הכללית.

למרות שהאיכות המתודולוגית של המחקרים התקבלה על-ידי מבצעי האנליזה, 13 מחקרים פסלו חולים לפני החלוקה האקראית במידה ולא הופיע בהם שיפור במהלך נטילת NSAIDs. במחקר אחד שבו הובאו נתונים לטווח ארוך, לא נמצאה השפעה מובהקת סטטיסטית של NSAIDs בהשוואה לפלצבו כעבור 4-1 שנים.

בכל המחקרים שנכללו, עמד ערך ההבדל בדרוג הכאב ב-VAS לאחר 2-13 שבועות על 10.1 מ”מ (עם 95%CI, 7.4-12.8), או משופר ב-15.6% בהשוואה לפלצבו. התוצאות היו הטרוגניות, כשגודל ההשפעה על הפחתת הכאב עמד על ערך של 0.32 (עם 95%CI, 0.24-0.39) במודל של השפעה אקראית. 10 מחקרים לא שללו את השתתפות החולים שלא הגיבו לטיפול ב-NSAID והתקבלו בהם תוצאות הומוגניות, כשגודל ההשפעה על הפחתת הכאב עמד על ערך של 0.23 (עם 95%CI, 0.15-0.31).

החוקרים כותבים כי NSAIDs יכולים להפחית את הכאב בטווח קצר בחולים הסובלים מ-OA בברך קצת יותר טוב מפלצבו, אך תוצאת האנליזה לא תומכת בשימוש ארוך טווח ב-NSAIDs בחולים אלה, וכי בשל תופעות הלוואי החמורות של הטיפול, ניתן להמליץ רק על שימוש מוגבל.

מגבלות המחקר כוולות את הכללתם של 9 מחקרים שבהם התוצאות נבדקו עם פחות מ-5 מימדי הכאב של תת-הסקאלה להגדרת כאב של אינדקס ה-Western Ontario and McMaster Universities osteoarthritis (או WOMAC) ואת האפשרות להטית התוצאות הקשורה לגיל ממוצע נמוך.

החוקרים מסכמים כי סביר להניח שיתרונות ה-NSAIDs פחותים ממה שנחשב וכי ההשפעות המזיקות שכיחות יותר בקרב אוכלוסית חולים לא ספציפית הסובלים מ-OA של הברך, בהשוואה לחולים שנבחרו במחקרים.

BMJ. Posted online Nov. 30, 2004.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סמגלוטיד לדלקת מפרקים ניוונית של הברך בחולים עם השמנת יתר

סמגלוטיד לדלקת מפרקים ניוונית של הברך בחולים עם השמנת יתר

מקור: NEJM
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|17/06/2025

השפעת טיפול שבועי בסמגלוטיד 2.4 מ”ג על ירידה במשקל, כאב ותפקוד פיזי בקרב מטופלים עם השמנת יתר ודלקת מפרקים ניוונית של הברך, בהשוואה לפלצבו, במסגרת התערבות משולבת של דיאטה ופעילות גופנית.

מטוטרקסאט במינון נמוך לדלקת מפרקים ניוונית דלקתית של הברך עם תפליט־סינוביטיס

מטוטרקסאט במינון נמוך לדלקת מפרקים ניוונית דלקתית של הברך עם תפליט־סינוביטיס

מקור: pubmed
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|12/06/2025

הערכת יעילות ובטיחות של מטוטרקסאט עד 15 מ”ג לשבוע בהפחתת כאב והפחתת תפליט-סינוביטיס ב-MRI, לעומת פלצבו, בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית דלקתית של הברך לאורך 52 שבועות.

יעילות הזרקות תוך־מפרקיות מוקדמות בקרב מטופלים מבוגרים עם אוסטיאוארטריטיס בברך המתנסים באימון חוזק מתקדם; ניסוי מבוקר אקראי

יעילות הזרקות תוך־מפרקיות מוקדמות בקרב מטופלים מבוגרים עם אוסטיאוארטריטיס בברך המתנסים באימון חוזק מתקדם; ניסוי מבוקר אקראי

פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|18/05/2025

מטרה המחקר הייתה להעריך את היעילות של הזרקות תוך-מפרקיות (IAIs) עם טרימצינולון הקסקטוניד (TH) – סטרואיד – בשילוב עם תוכנית תרגילי התנגדות מונעת (PREP) בהקלה על כאב, תפקוד, חוזק שרירים ואיכות חיים בקרב חולים מבוגרים עם אוסטיאוארטריטיס בברך.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן