גלאוקומה סגורת זווית ראשונית   Primary angle closure glaucoma  PACG הינה הגורם המוביל לאיבוד ראיה בלתי הפיך בכל העולם, שפוגע בערך ב- 20 מיליון אנשים. זווית סגורה מאופיינת באפוזיציה בין הטרבקולום להיקף הקשתית, שמהווה גורם סיכון אנטומי להתפתחות PACG.  השלב המוקדם ביותר של זווית סגורה מכונה חשד לזווית סגורה ראשונית primary angle closure suspect – PACS, והוא מאובחן כאשר בגוניוסקופיה מספר רבעים של הזווית סגורים. מצב זה מתקדם לזווית סגורה ראשונית primary angle closure – PAC, כאשר מתפתחים הדוקים קדמיים היקפיים או שיש עלייה של הלחץ התוך עיני. טיפולים בלייזר או בניתוח עשויים לדחות או למנוע את ההרעה במצב החולים עם PACS או PAC לגלאוקומה סגורת זווית ראשונית. לכן, חשוב לזהות עיניים עם סיכון גבוה לסגירת זווית לצורך התערבות מוקדמת שתפחית את השכיחות של PACG. למרות שקיימת הסכמה כללית שבמצבים של PAC יש צורך בטיפול באירידוטומיה היקפית בלייזר או בניתוח להוצאת העדשה, לא ברור איזה חולים עם PACS עשויים להרוויח מהטיפול.
המחקר החשוב שפורסם לאחרונה Zhongshan Angle Closure Prevention ZAP  הראה שהסיכון להרעה מ- PACS ל- PAC או לזווית סגורה חריפה הינו נמוך בסינים מסין בגיל 50 עד 70 שנים, גם ללא טיפול באירידוטומיה. בהתבסס על תוצאות אלה המחברים ממליצים שלא לבצע אירידוטומיות לכל החולים עם PACS. אולם, ללא טיפול כנראה מצבם של יותר מקרים עם PACS יוחמר ל- PAC ול- PACG. מצב כזה בעייתי כי השכיחות של PACG צפויה לגדול במהלך שני העשורים הקרובים. בנוסף לכך, PACG כרוכה בשכיחות גבוהה של עיוורון אונילטרלי בעת האבחנה וסיכון גדול פי שלושה לפגיעה דו-צדדית בראייה בהשוואה לגלאוקומה פתוחת זווית ראשונית.  כל אלה מסבירים את הצורך הדחוף שקיים למציאת כלים קליניים לזיהוי חולי PACS עם סיכון גבוה שירוויחו מטיפול מונע מוקדם.
מדדים ביומטריים של העין שנמדדים בעזרת OCT של מקטע קדמי ו- A-scan ultrasound הינם גורמי סיכון מבוססים עבור סגירת זווית ומאפשרים להבדיל בין עיניים עם זווית פתוחה, PACS, PAC ו- PACG. תת-קבוצה של מדדים ביומטריים אלה מאפשרת לנבא היארעות של סגירת זווית והיצרות אנטומית של הזווית במהלך תקופה של 5 שנים. למרות שהגיוני להניח על בסיס ממצאים אלה שהמדידות הביומטריות גם ינבאו הרעה מ- PACS למחלה מסוכנת יותר PAC ו- סגירת זווית חריפה, הדבר מעולם לא הוכח. במחקר הנוכחי נעשה שימוש בנתונים ממחקר ZAP כדי להעריך גורמי סיכון ביומטריים להרעה מ- PACS ל- PAC או סגירת זווית חריפה, וכדי לפתח מודלים סטטיסטיים שיעזרו לסווג את החולים על פי הסיכון להרעה  מ- PACS למחלה חמורה יותר.

החוקרים היו מארה”ב, בריטניה, סין וסינגפור: מהאוניברסיטה של דרום קליפורניה, מאוניברסיטת הרווארד בבוסטון, מבית החולים לעיניים מורפילדס בלונדון,  מאוניברסיטת Sun Yat-sen  ב- Guangzhou שבסין, מהאוניברסיטה הלאומית של סינגפור ומאוניברסיטת ג’ונס הופקינס בבולטימור. המחקר היה פרוספקטיבי וכלל 643 סינים עם PACS ללא טיפול. המשתתפים עברו בתחילת המחקר בדיקה קלינית שכללה גוניוסקופיה, OCT של מקטע קדמי ו- A-scan US כחלק ממחקר ZAP. הרעה ממצב של PACS הוגדרה כהתפתחות PAC או התקף זווית סגורה חריפה. פותחו מודלים של רגרסיה לוגיסטית מרובות משתנים כדי להעריך את גורמי הסיכון להרעה. התוצא העיקרי היה הרעה מ- PACS  ל- PAC או סגירת זווית חריפה במהלך 6 שנים. נבדקו 643 עיניים לא מטופלות (609 ללא הרעה ו- 34 עם הרעה) של 643 משתתפים.
על פי מודל רב משתנים עם מדדים המשכיים, זווית אופקית צרה יותר של הפתיחה, קימור שטוח יותר של הקשתית וגיל גבוה יותר בתחילת המחקר היו בהתאמה לסיכון גבוה יותר להרעה. ציון קטן יותר של דירוג פתיחת הזווית על פי הגוניוסקופיה לא היה בהתאמה להרעה כאשר החליף את זווית הפתיחה וקימור הקשתית במודל רב המשתנים. במודל רב משתנים אחר עם מדדים קטגוריים, מדידות נמוכות של זווית פתיחה וקימור קשתית וגיל 59 או גבוה יותר בתחילת המחקר היו בהתאמה לסיכון גבוה יותר להרעה. המסקנה הייתה שמדידות ביומטריות יכולות לעזור לסווג את החולים עם PACS על פי מידת הסיכון להרעה למחלה חמורה יותר. מדידות באמצעות OCT של מקטע קדמי של מדדים ביומטריים שמתארים את הזווית והקשתית יכולים לנבא הרעה מ- PACS ל- PAC או סגירת זווית חריפה, בעוד שדירוג פתיחת הזווית על פי גוניוסקופיה איננו יכול לנבא זאת.

Xu BY, Friedman DS, Foster PJ, Jiang Y, Porporato N, Pardeshi AA, Jiang Y, Munoz B, Aung T, He M
Ocular Biometric Risk Factors for Progression of Primary Angle Closure Disease
The Zhongshan Angle Closure Prevention Trial
Ophthalmology 2022;129:267-275