קילוף דסמט בלבד במחלת דיסטרופיה של הקרנית על שם פוקס

מקור: Am J Ophthalmol
תוצאות מחקר אקראי מבוקר על Ripasudil וטכנולוגיות עתידיות

דיסטרופיה של הקרנית ע”ש פוקס היא אחת הסיבות השכיחות להשתלת קרנית. בשנים האחרונות התפתח טיפול ניתוחי חדש, Descemet Stripping Only (DSO), שבו מוסרות שכבות הדסמט והאדותל המרכזיות ללא השתלת קרנית, מתוך הסתמכות על נדידת תאי אנדותל היקפיים למרכז הקרנית. מחקרים קודמים הציעו כי מעכבי ROCK, ובפרט Ripasudil, עשויים להאיץ את ריפוי האנדותל לאחר הניתוח.

מטרת המחקר הייתה להעריך את היעילות ואת הבטיחות של Ripasudil 0.4% (K-321) בחולי פוקס לאחר DSO  ולבחון את השפעתו על התאוששות האנדותל, בצקת הקרנית והצורך בטיפול נוסף.

המחקר הינו פאזה 2 רב־מרכזי, אקראי, כפול־סמיות ומבוקר פלצבו שנערך ב־38 מרכזים ב־5 מדינות. נכללו 65 מטופלים עם פוקס שעברו DSO וחולקו לשלוש זרועות:

  •  Ripasudil ארבע פעמים ביום
  •  Ripasudil פעמיים ביום
  • פלצבו

הטיפול ניתן במשך 12 שבועות והמעקב נמשך שנה. נבדקה צפיפות תאי האנדותל המרכזיים (ECD) לאחר 12 שבועות.

לאחר לאחר 12 שבועות נמצאה צפיפות אנדותל מרכזית גבוהה משמעותית בקבוצת Ripasudil ארבע פעמים ביום לעומת פלצבו וספיגה מלאה של בצקת הקרנית לאחר 12 שבועות ב־81% מהמטופלים בקבוצה של Ripasudil ארבע פעמים ביום וב־55% בקבוצת Ripasudil פעמיים ביום, לעומת 9% בקבוצת הפלצבו. זמן החזרה לעובי קרנית בסיסי היה קצר משמעותית בקבוצות הטיפול לעומת פלצבו וצורך בטיפול נוסף ב־9% בקבוצת Ripasudil ארבע פעמים ביום וב־18% בקבוצת פעמיים ביום לעומת 27% בקבוצת הפלצבו. הטיפול היה בטוח ונסבל היטב. רוב תופעות הלוואי היו קלות עד בינוניות, ללא הפסקת טיפול עקב תופעות לוואי.
מסקנת הכותבים הייתה כי Ripasudil במתן ארבע פעמים ביום לאחר DSO משפר באופן משמעותי את תוצאות הניתוח בחולי פוקס, מעלה את צפיפות תאי האנדותל, מאיץ את ספיגת הבצקת ואת שיקום הראייה ומפחית את שיעור הכישלון ואת הצורך בהשתלת קרנית.

המחברים מציינים כי מחקרי פאזה 3 כבר הושלמו וגיוס המטופלים הסתיים.

למאמר

ד"ר יעל שרון, רופאה בכירה במרכז הרפואי ע"ש רבין, מומחית אובאיטיס ומנתחת קטרקט. מרצה בפקולטה לרפואה, החוג לרפואת עיניים באוניברסיטת ת"א.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן