טיפול לייזר מעודד נאו-ווסקולריזציה בדמית העין (Am J Ophthalmol)

חרף ממצאים מעודדים שהתקבלו בעבר, חוקרים מוצאים כי טיפול לייזר פרופיקלטי למעשה מזרז הת תהליכי הנאו-ווסקולריזציה בדמית העין (CNV) בחולים הסובלים ממחלה של המקולה הקשורה לגיל באחת העיניים.

החוקרים מציינים כי התוצאות לטווח קצר של המחקרים הראשוניים בטיפול הלייזר במחלת מקולה הקשורה לגיל גרמו העלמות של ה-drusen ומניעה אפשרית של ה-CNV.

בכדי להמשיך לחקור את הנושא, חילקו החוקרים באקראי קבוצה של 177 חולים הסובלים ממחלת מקולה הקשורה לגיל עם נאו-ווסקולריזציה ו-drusen באחת העיניים לקבלת טיפול באמצעות לייזר או לקבוצת ביקורת שלא קיבלה טיפול.

כעבור 3 שנים, דווח על אובדן ראייה בקרב 28.8% מהחולים בקבוצת הטיפול בלייזר וב-19.7% מהחולים שלא טופלו. שכיחות ה-CNV עמדה על ערכים של 29.7% בקבוצת טיפול הלייזר ושל 17.6% בקבוצת החולים שלא טופלו. יתר על כן, נאו-ווסקולריזציה הופיעה כ-6 חודשים קודם לכן בקרב נבדקי קבוצת הטיפול בלייזר.

בקרב 105 חולים אחרים, שבהם נמצא drusen בשתי העיניים חולקו החולים באקראי למעבר טיפול לייזר בעין אחת ולהעדר טיפול בעין השניה. אובדן ראיה התרחש ב-8.3% מהעיניים שטופלו בלייזר לעומת 13.9% מהעיניים שלא טופלו. מבחינת ה-CNV, עמדו השיעורים המתאימים על ערכים של 11.6% ושל 6.8%. לא נמצא הבדל מבחינת מועד ההופעה של ה-CNV.

כותבת של מאמר מערכת שצורף למחקר, ד”ר Lim, מסבירה בראיון כי הטיפול במחקר הוביל לזירוז התופעה אותה ניסו החוקרים למנוע באמצעות טיפול הלייזר ומעיד על חשיבות ביצוע אנליזה זהירה של המידע ועל כוחם הרב של מחקרים קליניים רב-מרכזיים.

היא מוסיפה כי במקרים אלה קיימת מלכתחילה נטייה להתפתחות CNV וטיפול הלייזר אינו מונע את התהליכים הפתו-פיזיולוגיים האחראיים ל-CNV, למרות שהוא מפחית את מספר ה-drusen.

ד”ר Lim מסכמת כי נראה שהקשר בין העלמות ה-drusen לבין הפחתת שכיחות ה-CNV הינו חלש וכי קיימת תלות של התופעה בגורמים רבים אחרים המעורבים בתהליך יצירת ה-CNV.

לידיעה במדסקייפ

Am J Ophthalmol 2006;141:276-281,354-355.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן