מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-European Association for the Study of Diabetes עולה כי החמרה באיזון הגליקמי ורמות גבוהות יותר של סוכר בדם, אף בשלב טרום-סוכרת, מלוות בסיכון מוגבר לנזק לעצב הקרנית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דרך העין ניתן לזהות תהליכי נוירו דגנרטיביים באמצעים פשוטים, מדויקים ויחסית לא יקרים ולא פולשניים.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים ממחקר Maastricht Study אודות 3,741 משתתפים (48.4% גברים) בגילאי 40-75 שנים באזור מאסטריכט בהולנד. הם כללו מדדי סוכר בדם, רמות סוכר בדם בצום, המוגלובין מסוכרר, רמות סוכר שעתיים לאחר העמסת סוכר ומשך סוכרת. המשתתפים במחקר סווגו לשלוש קבוצות לפי משק הסוכר: משק סוכר תקין (64.3%), טרום-סוכרת (14.7%) וסוכרת מסוג 2 (21%).
החוקרים בחנו את הקשר בין משק הסוכר ומדדי איזון גליקמי לאחר תקנון למשתנים דמוגרפיים, גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ואורחות חיים.
מהנתונים עולה כי איזון גליקמי גרוע יותר לווה במדדים גרועים יותר של עצב הקרנית בקרב חולים עם טרום-סוכרת (0.08-, רווח בר-סמך 95% של 0.17- עד 0.03) ואלו עם סוכרת מסוג 2 (0.14-, רווח בר-סמך 95% של 0.25- עד 0.04-), בהשוואה לנבדקים עם משק סוכר תקין. בנוסף, כל המדדים להערכת משק הסוכר נקשרו בקשר רציף על תהליכים נוירו-דגנרטיביים של הקרנית: רמות סוכר בדם בצום (0.09-, רווח בר-סמך 95% של 0.13- עד 0.05-), רמות סוכר שעתיים לאחר העמסת סוכר (0.07-, רווח בר-סמך 95% של 0.11 עד 0.03-), המוגלובין מסוכרר (0.08-, רווח בר-סמך 95% של 0.11- עד 0.04-) ומשך סוכרת (0.09-, רווח בר-סמך 95% של 0.17- עד 0).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין הפרעה במשק הסוכר ובין מדדים גרועים יותר של עצב הקרנית. מהנתונים עולה כי הפגיעה בעצב הקרנית הינו תהליך המתחיל עוד לפני הופעת סוכרת מסוג 2, כפי שבא לידי ביטוי בשינויים שתוארו בחולים עם טרום-סוכרת. הממצאים הצביעו עוד על קשר רציף בין עליה במדדי סוכר בדם ועליה בהיקף הנזק לעצב הקרנית.
מתוך כנס ה-EASD
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!