במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (Sodium Glucose Cotransporter) מלווה בסיכון מוגבר משמעותית לחסימת וריד רשתית, עם סיכון גבוה במיוחד בחולים עם מחלת כליות כרונית ולאחר גיל 60.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין טיפול במעכבי SGLT-2 ובין חסימת וריד הרשתית על-סמך נתונים ממאגר National Health Insurance Service בדרום קוריאה. על-בסיס ניתוח PSM (Propensity Score Match), החוקרים בחנו את הנתונים אודות 47,369 חולים שהחלו טיפול חדש במעכבי SGLT-2 ומספר דומה של חולים שהחלו בטיפול בתרופות אחרות לאיזון רמות הסוכר בדם.
במדגם המותאם הושלם ניתח סטטיסטי להערכת הסיכון לאבחנה של חסימת וריד הרשתית.
במהלך מעקב של 2.57 שנים, שיעורי היארעות חסימת וריד רשתית עמדו על 2.19 מקרים ל-1,000 שנות-אדם בזרוע הטיפול במעכבי SGLT-2 ועל 1.79 מקרים ל-1,000 שנות אדם בזרוע הטיפול בתרופות אחרות לאיזון רמות הסוכר בדם.
התחלת טיפול במעכבי SGLT-2 לוותה בסיכון מוגבר לחסימת וריד הרשתית, בהשוואה לטיפול בתרופות אחרות לאיזון גליקמי (יחס סיכון של 1.264, רווח בר-סמך 95% של 1.056-1.513).
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלתה אינטראקציה משמעותית בין מעכבי SGLT-2 עם גיל וקצב פינוי גלומרולארי; יחס הסיכון לחסימת וריד הרשתית היה גבוה יותר בחולים בגילאי 60 שנים ומעלה ובאלו עם קצב פינוי גלומרולארי מתחת ל-60 מ”ל/דקה, בהשוואה ליתר החולים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין טיפול במעכבי SGLT-2 ובין סיכון מוגבר לחסימת וריד רשתית בחולים עם סוכרת מסוג 2, בפרט באלו בגילאי 60 שנים ומעלה ובחולים עם מחלת כליות כרונית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!