בניסיון להתגבר על סוגיות חוסר-היענות לטיפול, מחקר חדש בחן את היעילות של זריקות לזגוגית של Transzonular בהשוואה לטיפול מקומי סטנדרטי לאחר ניתוח קטרקט ומצא כי התוצאות היו דומות עם שתי גישות הטיפול. ממצאי המחקר פורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת Clinical Ophthalmology.
מדגם המחקר כלל 25 חולים (גיל ממוצע, 69 שנים), שהתקבלו לניתוח קטרקט דו”צ, ללא סיבוכים, או החלפת עדשה עם השתלת עדשה תוך-עינית. הניתוח של כל עין תוכנן במרווח 1-2 שבועות. לאחר ניתוח העין הראשונה, כל החולים חולקו באקראי לטיפול בזריקה יחידה לזגוגית של Traiamcinolone, Moxifloxacin ו-Vancomycin, או למשטר טיפול מקומי סטנדרטי. הפרוטוקול הנגדי שימוש לעין השניה.
החולים נבחנו לאחר יממה, שבוע וחודש מהניתוח בכל עין, והחוקרים בחנו את השינוי בלחץ התוך-עיני, כמו גם שינויים בעובי קרנית ומקולה. החולים נשאלו אודות תפישת כאב עיני, איכות ראיה ושביעות רצון כוללת מהניתוח.
השינויים בלחץ התוך-עיני היו דומים בין הקבוצות, ולא תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטית בלחץ התוך-עיני עם הזמן. בנוסף, החוקרים לא זיהו הבדל מובהק סטטיסטית בעובי שכבת מקולה מרכזית או עובי קרנית מרכזית בין הקבוצות, כמו כן, לא זוהו הבדלים בכאב. חמישה חולים דיווחו על חזרת דלקת (שלושה תחת טיפול בזריקה ושניים תחת טיפול מקומי).
בסיכומו של דבר, 22 מבין 24 חולים (92%) העדיפו את הטיפול בזריקה ו-21 מבין 24 חולים (88%) סברו כי הזריקה הובילה לתוצאות ראיה טובות יותר.
Clin Ophthalmol. 2016;10;1297-1303
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!