ממחקר חדש עולה כי הסיכון המצטבר לסרטן רירית הרחם לאחר 20 שנים בנשים עם היפרפלזיה אטיפית של רירית הרחם עומד על 28%, בהשוואה לשיעור מצטבר של פחות מ-5% בנשים עם היפרפלזיה פשוטה או מורכבת.
לדברי החוקרים, לפני המחקר הנוכחי עלו שאלות מג’וריות בנוגע לסיכויי ההתקדמות של כל אחד מסוגי היפרפלזיה של רירית הרחם היפרפלזיה פשוטה, היפרפלזיה מורכבת והיפרפלזיה אטיפית.
מדגם המחקר כלל 7947 נשים עם היפרפלזיה של רירית הרחם. קבוצת המקרים כללה 138 נשים שאובחנו עם ממאירות של רירית הרחם, 6 שנים לאחר אבחנת היפרפלזיה. קבוצת הביקורות כללה 241 נשים שתאמו לקבוצת המקרים בגיל בעת אבחנה היפרפלזיה, בתאריך האבחנה, במשך המעקב ובחומרת ההיפרפלזיה.
החוקרים מדווחים כי בנשים ללא היפרפלזיה אטיפית של רירית הרחם (כלומר, בנשים עם היפרפלזיה פשוטה או היפרפלזיה מורכבת), הסיכון המצטבר להתקדמות לממאירות לאחר ביופסיה ראשונית נע בין 1.2% לאחר 4 שנים, ל-1.9% לאחר 9 שנים, 4.6% לאחר 19 שנים. עבור היפרפלזיה אטיפית, הסיכון המצטבר עלה מ-8.2% לאחר 4 שנים, ל-12.4% לאחר 9 שנים, ל-27.5% לאחר 19 שנים.
טיפול הורמונאלי להיפרפלזיה של רירית הרחם וביופסיות מעקב היו דומות בין קבוצת המקרים וקבוצת הביקורות. כל הנשים בקבוצת המקרים עם היפרפלזיה אטיפית, שאובחנו עם ממאירות לאחר לפחות חמש שנים לאחר הביופסיה הראשונית קיבלו טיפול הורמונאלי, וב-89% נערכה לפחות ביופסיה אחת נוספת במהלך המעקב.
החוקרים טוענים כי עבור נשים המאובחנות עם היפרפלזיה של רירית הרחם ועבור הרופאים המטפלים בהן, ממצאים אלו מספקים את ההערכה המדויקת ביותר עד כה, באשר לסיכוי להתקדמות לקרצינומה לאחר 5, 10 ו-20 שנים מאבחנת היפרפלזיה של רירית הרחם.
ממצאים אלו עשויים לסייע בהערכת היתרונות והחסרונות של חיפוש אחר טיפול דפיניטיבי, דוגמת כריתת רחם, או אם להמשיך בטיפול לא-ניתוחי, כולל טיפול המבוסס על פרוגסטין והמשך מעקב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!