האם נודולים דיספלסטים בכבד הם סימן מקדים לגידול? (Cancer)

ממחקר חדש עולה כי בחולים עם הפטיטיס ויראלי כרוני וצירוזיס, נודולים דיספלסטים יכולים להתפתח לעיתים קרובות ל-Hepatocellular Carcinoma.

החוקרים מציינים כי התקדמויות ביכולות ההדמיה הביאו לזיהוי נגעים נודולרים קטנים בחולים עם מחלות כבד.

על-מנת לקבוע אילו גורמים קשורים בהתפתחות Hepatocellular Carcinoma בנסיבות אלו, החוקרים עקבו אחר 154 חולים. איש מהם לא סבל מ-Hepatocellular Carcinoma בתחילת המחקר.

במהלך תקופת מעקב של 2.8 שנים, 29 (18.8%) מהנודולים הללו התפתחו לסרטן. קצב ההתפתחות היה גבוה באופן משמעותי ב-High Grade ו-Low Grade Dysplastic Nodules.

למשל, לאחר שנה אחת, קצב ההתפתחות מבין High-Grade Nodules עמד על 46.2%, ולאחר 5 שנים, 80.8%. השיעורים המקבילים מבין Low-Grade Nodules היו 2.6% ו-36.6%.

קצב ההתפתחות השנתי עמד על 20% בחולים עם High-Grade Nodules, ו-10% בחולים עם Low-Grade Nodules. השיעורים המצטברים עמדו על 7% לאחר שנה אחת, 19.9% לאחר 3 שנים ו-27.4% לאחר 5 שנים.

בין הפקטורים הקשורים בהתפתחות סרטן היו אבחנה היסטופתולוגית, קוטר גידול של מעל 14 מ”מ, גיל מעל 60 וירידה בזרימת הדם הפורטאלית בנודולים בכבד.

לסיכום, החוקרים מדגישים כי על בסיס השינויים הנצפים במהלך תקופת המעקב, עליה בקוטר הגידול היא הפקטור החשוב ביותר הרומז לטרנספורמציה ממאירה.

Cancer 2006;106:636-647.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן