ממחקר חדש עולה כי שילוב Cisplatin, Interferon, Doxorubicin ו-Fluorouracil, המוכר כ-PIAF, אינו עדיף על טיפול ב-Doxorubicin לבדו בשיפור סיכויי ההישרדות של חולים עם Hepatocellular Carcinoma (HCC) שלא ניתן לכריתה והינו בעל טוקסיות מוגברת.
לדברי החוקרים, הפרוגנוזה של חולי HCC שלא ניתן לניתוח עדיין גרועה.
טיפול יחיד ב-Doxorubicin הוא טיפול נפוץ מאוד כנגד HCC שלא ניתן לכריתה, אך שיעורי התגובה עומדים על פחות מ-20%. מתוצאות מחקר שנערך לאחרונה נראה כי שיעורי התגובה עשויים להיות גבוהים יותר בנוכחות PIAF.
על-מנת לחקור את הנושא, החוקרים השוו בין PIAF ובין טיפול ב-Doxorubicin לבדו. במחקר השתתפו 188 חולים עם HCC שלא ניתן לכריתה, שקיבלו טיפול כל 3 שבועות, ל-6 מחזורים.
שיעורי התגובה ל-PIAF היו 20.9%, לעומת 10.5% בקבוצת מטופלי Doxorubicin.
לרוע המזל, למרות היתרון בתגובה ל-PIAF, לא חל שיפור משמעותי בסיכויי ההישרדות. חציון זמן ההישרדות בקרב מטופלי PIAF עמד על 8.67 חודשים, אמנם טוב יותר, אך לא שונה באופן משמעותי מ-6.83 חודשי ההישרדות של מטופלי Doxorubicin.
כאמור, הטוקסיות היתה גבוהה יותר בעקבות משטר PIAF. נויטרופניה, טרומבוציטופניה והיפוקלמיה היו שכיחים יותר באופן משמעותי בקרב מטופלי PIAF, בהשוואה לנבדקים שטופלו ב-Doxorubicin לבדו.
למרות התוצאות הלא-מעודדות, החוקרים לא מאמינים כי יש לזנוח את משטר PIAF בשלב זה, לפחות לא לפני בדיקת השפעת התאמת המינונים לטוקסיות חמורה וטיפולים מניעתיים. היעילות האמיתית של PIAF עדיין לא נחקרה במלואה ודורשת מחקר נוסף.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!