תסמינים של Laryngopharyngeal Reflux יכולים לסייע באבחנת אדנוקרצינומה של הושט (Annals of Surgery)

שילוב תסמינים של laryngopharyngeal reflux (LPR) בהנחיות לאבחון שלBarrett’s esophagus, יכול לסייע באבחון מוקדם של esophageal adenocarcinoma (EAC), קובע מחקר חדש.

נערך מחקר בו נבדקו 63 מקרים של חולים שאובחנו עם EAC בין 1997 ו- 2002. נבחרו 3 קבוצות להשוואה: 50 חולים עם Barrett’s esophagus ללא דיספלזיה, 50 חולים עם GERD ללא Barrett’s esophagus, ו- 56 חולים ללא היסטוריה של תסמיני GERD או שימוש בתרופות אנטי-סקרטוריות.

תסמינים של LPR (דוגמת שיעול, אסתמה, צרידות, אספירציה, וכאב גרון) הופיעו במקרים רבים יותר בקבוצת החולים בקרצינומה, מאשר ב- 3 קבוצות ההשוואה, כאשר השכיחות עולה עם חומרת המחלה; 20% בקבוצה ללא GERD, 26% בקבוצת ה- GERD, 40% בקבוצת ה- Barrett’s esophagus, ו- 54% בקבוצת חולי ה- EAC. תסמיני GERD הופיעו ב- 43% מהמקרים, 66% בקבוצת ה- Barrett’s esophagus, ו- 86% בקבוצת ה- GERD.

27% מהחולים עם EAC לא סבלו מעולם מתסמיני GERD או LPR, ו- 57% לא סבלו בעבר מתסמינים אופייניים של GERD. גורמים שהיו קשורים באופן בלתי תלוי בסיכון לפתח EAC היו שיעול כרוני, סוכרת וגיל.

הממצאים מראים כי מרבית החולים ב- EAC אינם מפתחים תסמינים אופייניים של GERD. תסמינים של LPR שכיחים יותר בחולי EAC, ויכולים להוות את הסימן היחיד לקיום המחלה, כותבים החוקרים.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן