ניטור מינון תרופות לאחר ירידה מהירה במשקל (JAMA Internal Medicine)

במאמר אשר פורסם JAMA Internal Medicine, תואר מקרה של חולה שפיתח פרפור פרוזדורים כתוצאה מאי-התאמת מינון levothyroxine לאחר ירידה משמעותית במשקל בעקבות נטילת תרופה נגד השמנה

במאמר אשר פורסם JAMA Internal Medicine, תואר מקרה של חולה שפיתח פרפור פרוזדורים כתוצאה מאי-התאמת מינון levothyroxine לאחר ירידה משמעותית במשקל בעקבות נטילת תרופה נגד השמנה, דבר אשר מהווה תזכורת חשובה להתנהלות עם מטופלים החווים ירידה מהירה במשקל. המקרה מדגיש את הצורך בניטור צמוד של מינון תרופות המבוססות על משקל הגוף בקרב מטופלים החווים ירידה מהירה במשקל, בין אם בשל תרופות נגד השמנה או מסיבות אחרות.

המקרה עסק בגבר בן 62 עם השמנת יתר, תת-פעילות בלוטת התריס וסוכרת סוג 1, שהגיע למיון עם פרפור פרוזדורים. שישה חודשים קודם לכן, החל טיפול ב-tirzepatide  (Zepbound) שהוביל לירידה מהירה במשקל מ-132 ק”ג ל-93 ק”ג. למרות השינוי המשמעותי במשקל, מינון הlevothyroxine שלו (200 µg) לא הותאם.

ד”ר קאגן א. קאראקוס, המחבר הראשון, הדגיש כי “4-6 שבועות הוא פרק הזמן האופטימלי לבדיקה חוזרת של רמת התירוטרופין והתאמת המינון בהתאם” לאחר התחלת טיפול בlevothyroxine או שינוי מינון.

תרופות נפוצות אחרות שיש לנטר בקפידה במטופלים החווים ירידה מהירה במשקל כוללות נוגדי קרישה, נוגדי פרכוסים, תרופות נגד שחפת, אנטיביוטיקה ותרופות אנטי-פטרייתיות. תרופות עם טווח טיפולי צר כוללות phenytoin, warfarin, lithium carbonate, digoxin ואחרות.

ד”ר מתיו אטלסון מאוניברסיטת שיקגו ציין כי במטופלים עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס המקבלים מינונים נמוכים של levothyroxine, הסיכונים נמוכים יותר ו”ניטור תכוף של TSH עלול להיות מוגזם באוכלוסייה זו”.

לכתבה ב-Medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן