בקרב חולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית פיברוטית, מדד מסת גוף נמוך וירידה במשקל מלווים בסיכון מוגבר לתמותה לאחר שנה אחת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Chest.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את החשיבות הפרוגנוסטית של מדד מסת גוף ושינוי במשקל הגוף בתתי הסוגים הנפוצים ביותר של מחלת ריאות אינטרסטיציאלית פיברוטית.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל חולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית פיברוטית משישה מרכזים ברחבי קנדה. המשתתפים סווגו לפי מדד מסת הגוף לתת-משקל (מתחת ל-18.5 ק”ג למטר בריבוע), משקל תקין (טווח 18.5-24.9 ק”ג למטר בריבוע), עודף-משקל (25-29.9 ק”ג למטר בריבוע), או השמנת-יתר (מעל 30 ק”ג למטר בריבוע). החוקרים חישבו את השינוי השנתי במשקל לאורך כל שנות המעקב על-סמך כל מדידת משקל זמינה. ניתוח סטטיסטי נפרד שימש להערכת הקשר בין מדד מסת גוף והשינוי במשקל הגוף עם תמותה, לאחר תקנון למשתנים פרוגנוסטיים נפוצים.
מדגם הדריבציה כלל 1,786 חולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית פיברוטית (גיל ממוצע של 62 שנים; 46% גברים) ומדגם הולידציה כלל 1,779 חולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית פיברוטית (גיל ממוצע של 65 שנים; 56% גברים) ממאגר ILD Registry באוניברסיטת קליפורניה.
בהשוואה לחולים עם מדד מסת גוף תקין, שיעורי התמותה הגבוהים תוארו באלו בתת-משקל (יחס סיכון של 3.19, P<0.001) והיו הנמוכים ביותר בקרב אלו עם משקל-עודף (יחס סיכון של 0.52, p<0.001) או השמנת-יתר (יחס סיכון של 0.55, p<0.001).
בקרב חולים בהם נרשמה ירידה של 2 ק”ג ומעלה במשקל הגוף בתוך שנה אחת תועד סיכון מוגבר לתמותה בשנה לאחריה (יחס סיכון של 1.41, p=0.04), עם התייצבות הסיכון בחולים עם ירידה גדולה יותר במשקל הגוף.
במדגם הולידציה תועדו תוצאות דומות.
החוקרים מסמכים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בלתי-תלוי בין מדד מסת גוף ובין ירידה במשקל עם הסיכון לתמותה לאחר שנה אחת בחולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית פיברוטית. מדד מסת הגוף וירידה במשקל עשויים לשמש כמשתנים פרוגנוסטיים שימושיים באוכלוסיה זו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!