האם ארוחת ערב מאוחרת מעלה את הסיכון לעליה במשקל וסוכרת? (J Clin Endocrinol Metab)

מנתוני מחקר Effect of Late Dinner on Nocturnal Metabolism שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism עולה כי ארוחת ערב מאוחרת עשויה להשפיע על סמנים מטבוליים במהלך השינה באופן העלול להוביל להשמנה או סוכרת.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של ארוחת ערב מאוחרת על מהמטבוליזם הלילי במתנדבים בריאים. הם השלימו מחקר אקראי בו נערכה השוואה בין ארוחת ערב מאוחרת (22:00 בלילה) לעומת ארוחת ערב שגרתית (18:00 בערב), עם שינה בשעות קבועות (23:00 בלילה עד 07:00 בבוקר) במעבדה.

מדגם המחקר כלל 10 גברים ו-10 נשים בגיל ממוצע של 26 שנים, עם מדד מסת גוף של 23.2 ק”ג למטר בריבוע. המתנדבים השלימו שני ביקורים למעבדה, כאשר בשני המקרים הקפידו על דיאטה בעלת ערך קלורי דומה, אשר היווה כ-35% מסך הקלוריות היומי וכללה 50% פחמימות ו-35% שומנים.

החוקרים עקבו אחר הרמות בלילה ובבוקר למחרת של סוכר, אינסולין, טריגליצרידים, חומצות שומן חופשיות, חמצון חומצות שומן בתזונה, קורטיזול ובדיקת שינה במהלך הלילה.

לאחר ארוחת ערב מאוחרת תועדו בקרב המשתתפים ערכי סוכר גבוהים יותר, הופעה מאוחרת יותר של שיא רמות טריגליצרידים בדם, ניוד ירוד של חומצות שומן חופשיות, ירידה בחמצון חומצות שומן מהתזונה ועליה ברמות קורטיזול בערב. בנוסף, בקרב אלו שנהגו ללכת לישון מוקדם (10 בלילה) תועד סיכוי גבוה יותר להפרעה מטבולית.

החוקרים כותבים כי בממוצע, שיא רמות סוכר לאחר ארוחת ערב מאוחרת היה גבוה ב-18% וכי היקף השומן שנשרף במהלך הלילה ירד בכ-10%, בהשוואה לאלו שאכלו ארוחת ערב מוקדם יותר. יתרה מזאת, ההשפעות תועדו במתנדבים בריאים ועשויות להיות משמעותיות יותר באלו עם השמנה או סוכרת, אשר כבר סובלים מהפרעה במטבוליזם.

ממצאים אלו מעידים כי במידה ושינויים אלו מתרחשים באופן כרוני, אזי הם עלולים להוביל לעליה בסיכון להשמנה והחוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא.

J Clin Endocrinol Metab. Published online June 3, 2020

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן