שינויים במשקל לאורך השנים עשויים להביא לעליה בסיכון לתמותה (The BMJ)

מנתונים שפורסמו בכתב העת The BMJ עולה כי השמנה יציבה לאורך תקופת הבגרות, כמו גם עליה במשקל מתחילת תקופת הבגרות (סביב גיל 25 שנים) ועד לאמצע תקופת הבגרות (עשור רביעי-חמישי לחיים) מלווים בסיכון מוגבר לתמותה.

המחקר כלל משתתפים בסקרי NHANES לשנים 1988-1994 ו-1999-2014, כולם היו בגילאי 40 שנים ומעלה, עם מדידת משקל הגוף והגובה בתחילת המחקר ודיווחו על משקלם בגיל 25 שנים (תחילת בגרות) ושוב ו-10 שנים לפני תחילת המחקר (אמצע בגרות). התוצא העיקרי היה שיעורי התמותה מכל-סיבה ותמותה עקב סיבות ספציפיות מתחילת המחקר ועד לסוף דצמבר, 2015.

מדגם המחקר כלל 36,051 משתתפים ובמהלך מעקב ממוצע של 12.3 שנים תועדו 10,500 מקרי תמותה. בהשוואה למשתתפים ששמרו על משקל גוף תקין, אלו שנעו מקטגוריית שאינה-השמנה לקטגוריית השמנה מתחילת עד אמצע הבגרות תועדה עליה של 22% ו-49% בסיכון לתמותה מכל-סיבה ולתמותה עקב מחלות לב, בהתאמה.

מעבר מקטגורית השמנה לקטגורית שאינה-השמנה מאמצע תקופת הבגרות ועד לבגרות מאוחרת לווה בסיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 1.30) ותמותה עקב מחלות לב (יחס סיכון של 1.48), בעוד שמעבר מקטגוריה שאינה-השמנה לקטגוריית השמנה במהלך תקופה זו לא נקשר באופן מובהק עם הסיכון לתמותה.

בקרב אלו שנותרו בקטגוריית השמנה לאורך תקופת הבגרות תועד סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה עם יחס סיכון של 1.72 מבגרות מוקדמת עד לאמצע תקופת הבגרות, יחס סיכון של 1.61 מבגרות מוקדמת למאוחרת ויחס סיכון של 1.20 מאמצע תקופת הבגרות עד לבגרות מאוחרת.

החוקרים מדווחים עוד על קשר מתון מאוד, או העדר קשר, בין משקל עודף מקסימאלי ובין התמותה לאורך הבגרות. לא תועדו קשרים משמעותיים בין השינויים השונים במשקל הגוף ובין תמותה עקב ממאירות.

ממצאי המחקר מעידים כי שמירה על משקל גוף תקין לאורך תקופת הבגרות, בפרט הימנעות מעליה במשקל בבגרות מוקדמת, הינה צעד חשוב במניעת תמותה מוקדמת בשלב מאוחר יותר.

The BMJ 2019

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן