בתנאי עולם אמיתי שימוש בפנטרמין (רזין) השיג את ההפחתה הגדולה ביותר במשקל (Endocr Prac)

במחקר שבחן את האפקטיביות של מס’ תכשירים להפחתת משקל בתנאי עולם אמיתי הטיפול באמצעות פנטרמין (רזין ) השיג את ירידת המשקל הגבוהה ביותר.

ברקע מסבירים החוקרים כי היעילות של תרופות נגד השמנת יתר ( AOMs ) מחוץ למחקרים קליניים אינה ברורה. מטרת המחקר הייתה להשוות את היעילות לטווח הקצר של AOMs בתנאי “עולם אמיתי.”.

לצורך כך בוצע מחקר רטרוספקטיבי שכלל מבוגרים מעל גיל 18 שנים, עם מדד מסת גוף BMI ≥30 ק”ג / מ”ר או BMI ≥27 ק”ג / מ”ר עם לפחות תחלואה נלווית אחת הקשורה להשמנה, אשר טופלו באמצעות פנטרמין הידרוכלוריד (רזין) , פנטרמין-טופירמט, בופרופיון- naltrexone, או lorcaserin (בלוויק) במשך 12 שבועות רצופים בין השנים 2006-2016 במסגרת הקהילה.

החוקרים יצרו קבוצות מותאמות סיכון עבור כל זוג שטופל ב- AOMs.

יעדי המחקר המרכזיים היו אחוז וירידה מוחלטת במשקל מתחילת המחקר ועד לאחר 12 שבועות. נבנה גם מודל חיזוי כדי להעריך ירידה במשקל עם AOMs שונים על סמך נתונים דמוגרפיים וקליניים.

החוקרים מדווחים כי מבין 3,411 המטופלים שנכללו במחקר זה, המשתתפים איבדו בממוצע 3.45% ממשקל הגוף הראשוני. כל ה- AOM נקשרו לירידה מובהקת במשקל (P <0.0001).

המטופלים שההשיגו את האחוז הגבוה ביותר של הירידה ממשקל הגוף טופלו באמצעות פנטרמין הידרוכלוריד (3.75 ± 5.66%), ואחריהם שילוב של פנטרמין-טופירמט (3.63 ± 5.7%), בופרופיון-נלטרקסון (2.66 ± 5.03%) ו- lorcaserin (1.84 ± 6.69%).

בהשוואה לאחר התאמה למשתנים דמוגרפיים וקליניים, המטופלים שנטלו פנטרמין הידרוכלוריד איבדו יותר משקל מאלו שלקחו lorcaserin או בופרופיון-נלטרקסון. כמו כן, מטופלים שנטלו פנטרמין טופירמאט איבדו יותר משקל מאשר מטופלים תואמים שנטלו lorcaserin

מסקנות החוקרים כי בתנאי עולם אמיתי, השימוש ב- AOMs קשור אכן לירידה במשקל בעלת משמעות קלינית של 2-4% לאחר 12 שבועות. הם מציינים שבמחקר זה, הפנטרמין הידרוכלוריד והפנטרמין – טופירמאט הניבו את הירידה הגדולה ביותר במשקל. הם מסכימים כי יש מקום לשקול ברצינות שימוש ב- AOMs כחלק מארגז הכלים לטיפול בחולים עם השמנת יתר.

Endocr Pract. 2019 Jun 26. doi: 10.4158/EP-2019-0081

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן