רמות סוכר מוגברות בדם אך מתחת לסף המקובל להגדרת סוכרת הריונית מלוות בסיכון מוגבר להשמנה בילדים, ממצאים המחזקים את הצורך בטיפול טוב יותר לאיזון היפרגליקמיה בהיריון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת PLoS One. עוד מצאו החוקרים כי נוכחות סוכרת הריונית לא הובילה לעליה משמעותית בסיכון להשמנה בילדות בקרב צאצאים לנשים עם משקל תקין או עודף-משקל, אך נרשמה עליה משמעותית בצאצאים הסובלות מהשמנת-יתר.

החוקרים ביקשו לבחון את הקשר בין קריטריונים שונים לרמות סוכר בדם בזמן ההיריון ובין הספים המומלצים לאבחנת סוכרת הריונית עם השמנה בילדות בגילאי 5-7 שנים. בנוסף, הם ביקשו לבחון את ההשפעה המשולבת של מדד מסת גוף אימהי והיפרגליקמיה בהיריון על הסיכון להתפתחות השמנה בילדות בהמשך.

החוקרים בחנו נתונים אודות 46,396 נשים הרות שילדו בין 1995-2004 והיו חלק מרשת Kaiser Permanente Northern California וכן בחנו את הנתונים מהילדים שהיו במעקב עד גיל 5-7 שנים.

במקרים בהם זוהו רמות סוכר מוגברות בבדיקת סקר בין שבוע 24 לשבוע 28 להיריון, הילד לאותה אם היה בסיכון מוגבר להתפתחות השמנה בגילאי 5-7 שנים, גם אם ריכוז הסוכר בדם היה מתחת לסף לאבחנה סוכרת הריונית.

בגיל חציוני של 6.3 שנים, 4,900 ילדים (10.6%) סווגו כשמנים ו-7,360 (15.9%) היו שמנים לפני קריטריוני ה-US Centers for Disease Control and Prevention.

עם זאת, החוקרים מאמינים כי הקשר בין היפרגליקמיה במהלך ההיריון והשמנה בילדות מוסבר ברובו ממדד מסת הגוף של האם. הערכה משולבת של ההשפעה של מדד מסת הגוף האימהי וסוכרת הריונית העידה כי סוכרת הריונית עשויה רק לתרום לסיכון להשמנה בילדות בנשים עם השמנה. בנשים שמנות עם סוכרת הריונית, בהשוואה לנשים שמנות ללא-סוכרת הריונית, הסיכון להשמנה בילדות היה מוגבר משמעותית בהיקף של 20%.

עם זאת, החוקרים מוסיפים כי סוכרת הריונית עצמה לא העלתה משמעותית את הסיכון להשמנה בילדות בקרב יילודים לאימהות במשקל תקין או בעודף-משקל.

בשורה התחתונה, הממצאים מעידים כי מדד מסת הגוף האימהי עשוי להיות גורם סיכון חשוב יותר מסוכרת הריונית להתפתחות השמנה בילדות.

PLoS One. Published online May 10, 2019

לידיעה במדסקייפ