מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-Obesity Week עולה כי שימוש ארוך-טווח ב- Phentermine(רזין), מעבר להתוויות המאושרות לשימוש, נמצא בטוח ויעיל להפחתת משקל.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Phentermine אושר ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי בשנת 1959 כטיפול קצר-טווח, בנוסף לתכניות לשינוי אורחות חיים, להפחתת משקל. חששות אודות שימוש ארוך-טווח נגעו לאפשרות למחלה קרדיווסקולארית והתמכרות.

בשנת 2012 ניתן אישור לטיפול משולב ב-Phentermine/Topiramate על-בסיס נתונים שהדגימו בטיחות ויעילות לאורך שנתיים, דבר שהוביל את החוקרים לאסוף נתונים דומים אודות Phentermine לבדו. לצורך כך, החוקרים אספו נתונים מרשומות רפואיות משמונה מערכות שנכללו ב-Patient Outcomes Research to Advance Learning והמחקר נערך בין ינואר 2010 ועד ספטמבר 2015.

מדגם המחקר כלל 13,972 מבוגרים עם מדד מסת גוף של לפחות 27 ק”ג/מטר בריבוע וניפוק ראשון של מרשם ל- Phentermine במהלך תקופת המחקר.

החוקרים סיווגו את המשתתפים לחמש קבוצות, על-בסיס חשיפה ל- Phentermine:

·       טיפול קצר-טווח, בהתאם להתוווית (קבוצת ייחוס), אשר נטלו את התרופה במהלך תקופה אחת של עד 3 חודשים (6,764 משתתפים).

·       טיפול קצר-טווח לסירוגין, עם מספר תקופות טיפול שכולן לא עלו על שלושה חודשים (2,938 חולים).

·       טיפול רציף לאורך בטווח-בינוני, כולל תקופה אחת בה הטיפול ניתן למעלה משלושה חודשים, אך לא יותר משנה (1,703 חולים).

·       טיפול לסירוגין לאורך טווח-בינוני, עם מספר תקופות טיפול, כולל לפחות תקופה אחת בה הטיפול ניתן למעלה משלושה חודשים, אך לא יותר משנה (2,423 חולים).

·       טיפול רציף וארוך-טווח, עם לפחות תקופה אחת של טיפול מעל שנה (144 חולים).

מניתוח רב-משתני, שכלל תקנון לגיל, מין, מוצא/גזע, קטגוריית מדד מסת גוף, מחלות רקע ומשתנים אחרים, שיעור הירידה במשקל לאחר שישה חודשים כבר היה גדול יותר משמעותית באלו שהמשיכו עם חשיפה רבה יותר ל- Phentermine (2.7%- בקבוצת הייחוס, 7.8%- עם טיפול רציף לטווח-בינוני ו-6.9%-  עם טיפול רציף וארוך-טווח).

לאחר 12 חודשים, בקבוצת הייחוס נרשמה עליה חוזרת של חלק ממשקל הגוף (1.4%-), אלו תחת טיפול לטווח-בינוני עלו פחות במשקל וטיפול ארוך-טווח לווה בשמירה על ירידה של 7.0%- במשקל הגוף. לאחר 24 חודשים, אלו שקיבלו טיפול קצר-טווח החזירו את מרבית המשקל שאיבדו (0.2%-), בעוד שארבע הקבוצות האחרות שמרו כולן על ירידה גדולה יותר משמעותית במשקל הגוף (0.4%-, 1.9%-, 3.6%- ו-7.5%- עם טיפול טווח קצר לסירוגין, טיפול רציף לטווח בינוני, טיפול לסירוגין לטווח בינוני וטיפול רציף לטווח ארוך, בהתאמה).

בסיכומו של דבר, תוצא הבטיחות המשולב של היארעות אוטם שריר הלב, אירוע מוחי, התערבות קרדיווסקולארית, או תמותה היה נדיר (0.3% מהחולים בלבד). לא תועדו הבדלים מובהקים בין הקבוצות ובקבוצת הטיפול הרציף לא תועדו אירועים אלו.

Obesity Week 2018.

לידיעה במדסקייפ