מה בין חשיפה ל-PFAS ובין עליה במשקל הגוף? (JAMA Network Open)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה קשר אפשרי בין חשיפה ל-PFAS (Perfluoroalkly and Polyfluoroalkyl Substances) ובין עליה במשקל בחלק מהנבדקים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי PFAS הם כימיקאלים סינתטיים המצויים בכלי בישול, מוצרי יופי וחומרים עמידים לאש, ונקשרו עם הפרעות אנדוקריניות, כאשר במחקר עוקבה פרוספקטיבי נמצא כי בנבדקים שמנים ובעלי עודף-משקל עם רמות PFAS גבוהות יותר חלה עליה משמעותית במשקל הגוף במהלך תשע שנים.

במחקר הנוכחי נכללו 957 משתתפים שלקחו חלק במחקר Diabetes Prevention Program ונערך בין יולי 1996 ועד מאי 2001, ותכנית Diabetes Prevention Program Outcomes Study, שנערך בין ספטמבר 2002 ועד ינואר 2014. ההתערבות הראשונית לינוי אורחות חיים כללה הדרכה בנושא דיאטה, פעילות גופנית ושינוי התנהגותי, כאשר היעדים המג’וריים כללו השגת ירידה של 7% במשקל הגוף ושמירה על משקל זה, פעילות גופנית בהיקף של לפחות 150 דקות בשבוע. המשתתפים חולקו באקראי לקבוצת פלסבו בה המשתתפים קיבלו מידע סטנדרטי אודות תזונה ופעילות גופנית. החוקרים כימתו שישה מרכיבי PFAS בדם בתחילת המחקר ושנתיים לאחר ההקצאה האקראית.

משקל הגוף, היקף מותניים והיקף ירכיים נבחנו בתחילת המחקר ובמהלך ביקורי מעקב מתוכננים.

מבין 957 המשתתפים במחקר, 625 (65.3%) היו נשים ו-731 משתתפים (76.4%) היו בגילאי 40-64 שנים, 481 משתתפים חולקו באקראי להתערבות לשינוי אורחות חיים ו-476 חולקו לקבוצת פלסבו. ריכוזי PFAS לא היו שונים משמעותית בין קבוצות הטיפול והיו דומים לריכוזים שדווחו באוכלוסיית ארצות הברית בשנים 1999-2000.

הקשר בין PFAS ובין שינוי המשקל השתנה לפי הטיפול. כל הכפלה של ריכוזי PFAS בדם לוותה בעליה של 1.80 ק”ג מתחילת המחקר עד תשע שנים לאחר ההקצאה האקראית בקבוצת הפלסבו, אך לא בקבוצת ההתערבות (0.59- ק”ג). בדומה, כל הכפלה של רמות PFAS בדם לוותה בעליה של 1.03 ס”מ בהיקף הירך במחקר Diabetes Prevention Program בקבוצת הפלסבו, אך לא בקבוצת ההתערבות לשינוי אורחות חיים (0.09- ס”מ). החוקרים לא זיהו קשר  מובהק עם השינויים בהיקף המותניים הממוצע.

החוקרים מסכמים וכותבים כי במבוגרים בסיכון גבוה לסוכרת, ריכוזי PFAS גבוהים יותר בדם לוו בעליה במשקל ובהיקף המותניים עם הזמן, אך התערבות לשינוי אורחות חיים צמצמה את הקשר הנ”ל. מהממצאים עולה כי פעילות גופנית ותזונה עשויות להפחית את ההשפעות של כימיקאלים סביבתיים המעודדים השמנה.

JAMA Network Open

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן