מנתונים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עלה כי באוכלוסיות בסיכון גבוה של מטופלים בעלי עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב- Lorcaserin(בלוויק) סייע בהפחתת משקל ממושכת, ללא שיעור גבוה יותר של אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עד כה, לא נבחנו הבטיחות והיעילות הקרדיווסקולארית של Lorcaserin. במסגרת המחקר הם חילקו באקראי 12,000 משתתפים בעלי עודף-משקל או השמנת-יתר ומחלה טרשתית קרדיווסקולארית או מספר גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, לטיפול ב- Lorcaserin (10 מ”ג, פעמיים ביום), או פלסבו. תוצא הבטיחות העיקרי היה אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים (משלב שכלל תמותה קרדיווסקולארית, אוטם שריר הלב, או אירוע מוחי) ונבחן בניתוח הביניים להערכת העדר-נחיתות. במידה והממצאים העידו על העדר-נחיתות, אזי תוצא היעילות הקרדיווסקולארית העיקרי (משלב של אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, אי-ספיקת לב, אשפוז עקב אנגינה לא-יציבה, או רה-וסקולריזציה כלילית) נבחנו להערכת עדיפות בתום המחקר.
לאחר שנה אחת, ב-1,986 מבין 5,135 משתתפים (38.7%) שטופלו ב- Lorcaserin תועדה ירידה במשקל הגוף בהיקף של לפחות 5%, בהשוואה ל-883 מבין 5,083 (17.4%) מאלו בקבוצת הפלסבו (יחס סיכויים של 3.01). בקרב משתתפים בקבוצת הטיפול ב- Lorcaserin תועדו ערכים מעט טובים יותר בהערכת גורמי סיכון למחלות לב (כולל לחץ דם, קצב לב, איזון גליקמי ורמות שומנים בדם), בהשוואה לאלו בקבוצת הפלסבו. במהלך חציון מעקב של 3.3 שנים, שיעורי תוצא הבטיחות העיקרי עמדו על 2.0% בכל שנה בקבוצת הטיפול ב- Lorcaserin ועל 2.1% בכל שנה בקבוצת הפלסבו (יחס סיכויים של 0.99, P<0.001 להעדר-נחיתות); שיעורי אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים עמדו על 4.1% בכל שנה ועל 4.2% בכל שנה, בהתאמה (יחס סיכויים של 0.97, p=0.55).
אירועים חריגים מעניינים במיוחד לא היו נפוצים והשיעורים היו די דומים בשתי הקבוצות, למעט מספר רב יותר של משתתפים עם היפוגליקמיה חמורה בקבוצת הטיפול ב- Lorcaserin (13 לעומת 4, P=0.04).
החוקרים כותבים כי באוכלוסיה זו בסיכון גבוה של חולים בעלי עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב- Lorcaserin תמך בירידה ממושכת במשקל הגוף, ללא שיעור גבוה יותר של אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לפלסבו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!